אפילו מי שנתעטש וכו'. בברכות סוף פ' אלו דברים (ברכות דף נ"ג) אמרו ת״ר היו יושבים בבית המדרש והביאו אור לפניהם ב״ש אומרים כל אחד ואחד מברך לעצמו וב״ה אומרים אחד מברך לכולם ומפרש התם טעמא דבית שמאי משום ביטול בית המדרש ואמרו שם תניא נמי הכי של בית ר״ג לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני ביטול בית מדרש ולכאורה משמע דהאי תניא כותיה אתי כב״ש ולית הלכתא הכי וכן משמע מדברי רב אלפס שלא הביאו להך תניא נמי הכי. אבל לדברי רבינו נראה לי דאע״ג דודאי הלכתא כב״ה דאומרים אחד מברך לכלן דהלכתא כב״ה בכל מקום אפילו הכי לא פליג עליה דר״ג דאפשר דב״ה מודו דמרפא ואסותא אין אומר משום ביטול ביהמ״ד אבל הכא משום דאיכא מצוה משום דברוב עם הדרת מלך לא חיישינן לביטול ביהמ״ד. ומה שאמרו בגמרא תניא נמי הכי ר״ל דחיישינן לביטול בית המדרש פורתא כי האי משום דלא תימא דודאי טעמייהו לא הוי משום הכי דלבטול בית המדרש לא חיישינן ולהכי קאמר תניא נמי הכי דר״ג אמר דלבטול תורה כי האי חיישינן אבל לא דר״ג פליג עליה דבית הלל דאין סברא לומר דר״ג שביק ב״ה ועביד כב״ש אלא ודאי כדכתיבנא וכן צ״ל לדברי הטור שפסק בהלכות ת״ת כהך תניא נמי הכי וכדברי רבינו ובטור א״ח פסק כב״ה בסימן רצ״ח: