1
שכח ולא התפלל מנחה וכו'. בפרק תפלת השחר (ברכות דף כ"ו:) ת״ר טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל בליל שבת שתים וכו' ורמינהו טעה ולא הזכיר גבורות כו' הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס ואף על גב דאסיקנא בקשיא פסק רבינו ז״ל כן מפני דלא אסיקנא בתיובתא וכן פסקו הפוסקים ז״ל:
2
וכל המתפלל שתי תפלות אפי' שחרית ומוסף. (שם דף ל':) כמה ישהה בין תפלה לתפלה רב הונא ורב חסדא חד אמר כדי שתתחונן וכו' וחד אמר כדי שתתחולל וכו' וכתב רבינו ז"ל אפילו שחרית ומוסף כלומר לא מיבעיא כשטעה ולא התפלל שחרית וצריך לומר מנחה שתים דצריך לשהות בין זו לזו אלא אפילו שחרית ומוסף דהוה אמינא כיון דכולה ענין תפלה דשחרית היא לא בעינן שהייה קמ"ל דצריך שהייה כדי שתתחולל דעתו עליו וכו':