שהרי אנו דנין במתוך שיכול לומר בכל מקום. פירוש אומר לחכמים אל תאמרו אני מפחד כשאני אומר איני חייב כלום לפרש טענתי ולומר פרעתי דאולי אתם אומרים לי תביא ראיה לכך אני סותם דברי כדי שתבינו שכוונתי לומר להד"מ לזה אומר דאפי' שיטעון פרעתי אנו מאמינין אותו במגו דלהד"מ שכל טענה שיטעון אנו מאמינים אותו במיגו שהיה יכול לומר הטענה שרוצה הוא שיבינו בדבריו:
הרי שטען עליו וכו'. לפי פירוש רבינו ז"ל שפירש בגמ' (ב"מ י"ז.) אין לך בידי כלום שהעדים מעידים שיש לו בשעת תביעה וכשזה אמר אין לך בידי כלום היה לו בידו כגון שלא זזה ידם מידו משעת הלואה עד שעת תביעה א"כ צ"ל דמ"ש וחזר ואמר פרעתי הוא שפרע אחר התביעה ואינו נאמן דהוחזק כפרן. וקשה למה לי שני עדים אפי' עד אחד נמי דאמר שיש לו בשעת תביעה ואח"כ הודה לדבריו חייב משום דדמי לנסכא דר' אבא כמו שכתב רבינו ז"ל לעיל בפ"ו ומתוך שאינו יכול להשבע משלם. ואולי דלאו דוקא שני עדים:
הרי שטען עליו וכו'. מדברי ה"ה ז"ל נראה דמפרש מה שאמר בגמרא וחזר ואמר פרעתי הוא אחר שהעידו העדים פרע שאם קודם שהעידו העדים למה לי טעמא דהוחזק כפרן ולמה לי לאתויי ראיה מההיא דר' שבתאי הא כיון שהעדים לפי פירוש ה"ה אומרים לא פרע כלומר לא זזה ידו מתוך ידינו אם הוא אומר שפרע קודם הרי הוא מכחיש לעדים ופשיטא דאינו נאמן אלא ודאי שהוא מפרש שאחר שיצא מב"ד והעידו העדים אמר פרעתי אחר שהעידו העדים ולזה אמר שהוחזק כפרן וזהו שכתב ה"ה ז"ל ולעולם אינו נאמן לומר פרעתי עד שיברר בעדים כלומר אפי' שאומר שפרע אחר העדאת העדים. וקשה כיון שהוא מפרש שחזר ואמר פרעתי הוא אחר שהעידו העדים למה הוצרך לדחוק ולפרש שהעדים אומרים שלא פרע ולא זזה ידו מתוך ידינו הא אפי' אומרים העדים שלוה הוחזק כפרן כיון שהוא אומר שפרע אחר העדת העדים הרי הודה שכשאמר אין לך בידי אין כוונתו לומר שפרע וא"כ הרי הכחישוהו העדים במה שאמר אין לך בידי והוחזק כפרן ולמה הוצרך ה"ה ז"ל לדחוק ולומר העדים מעידים שלא פרעו וי"ל דסובר ה"ה ז"ל דאע"פ כן לא הוחזק כפרן מפני שאין אדם מוחזק כפרן על פי עצמו אלא אם כן הכחישוהו העדים שהרי מה שאומרים העדים שלוה אין זו הכחשה לדבריו דיכולים אנו לפרש דאין לך בידי דקאמר ר"ל שפרע אלא שהוא עשה עצמו כפרן שאמר שפרע אחר העדאת העדים ואם כן אין זה מוחזק כפרן אלא ע"פ עצמו אבל הטור ז"ל כתב בהלכות טוען בשם בעל התרומות ז"ל דאפי' באו עדים שלוה אם טען שפרע או שאמר אין לך בידי הוחזק כפרן וכתב בעל התרומות שכן דעת רבינו ז"ל והוא מפרש דברי רבינו ז"ל כמו שהקשיתי על ה"ה ז"ל שהיה יכול לפרשם. ודע שמ"ש בפ"ק דב"ב (דף ו'.) מאי אין לך בידי להד"מ אין פירושו לדעת רבינו ז"ל דפירוש אין לך בידי הוי להד"מ אלא ה"ק מתני' איירי דאמר להד"מ ומאי אין לך בידי דקאמר בהדיא להד"מ אבל לשאר המפרשים ר"ל דאין לך בידי הוו ממש כאילו אמר להד"מ. ואע"פ שפירשו בפ"ק דבתרא דאין לך בידי דמתני' דשבועות הוי דאמר להד"מ דחק עצמו ה"ה ז"ל בפירוש דברי ר' יוחנן בפ"ק דמציעא (דף י"ז.) ולא רצה לפרש דאין לך בידי דקאמר ר' יוחנן דהיינו דאמר להד"מ בהדיא אע"פ שבמשנתנו אנו מפרשים לה משום דהאמורא היה לו לפרש יותר: