העיד לו עד אחד וכו'. כתב ה"ה ז"ל ולא נתבאר בדברי רבינו ז"ל אם עד אחד מחייב בשבועה בטענת שמא וכתב על זה הרב כ"מ ז"ל דנתבאר במה שכתב בהל' גזילה פ"ב במה שכתב וכן אם היה שם עד אחד וכו'. ואני אומר דאין זה הכרח דהרי כתב שם הר"א ז"ל בהשגות ואולי נאמר אחר שימצאנה בידו טענת ברי היה וכו' וכן כתב שם ה"ה ז"ל ואפילו את"ל דלא כבר תירץ הר"א ז"ל עצמו הענין:
וכן כל הנשבעים ונוטלים וכו'. קשה דלכאורה משמע דפליג מדידיה אדידיה דלמטה כתב ואני אומר שצריך הנתבע שיכפור בשתי מעין ונראה כוונתו כך דקודם לכן אמר אבל פחות מפרוטה אין ב"ד נזקקין לו לכך אמר דכל הנשבעים ונוטלים אינם נשבעים על פחות מפרוטה ולא כדס"ד דהראב"ד ז"ל דהשכיר אינו נשבע על פחות מפרוטה אלא דוקא פרוטה בעינן לכ"ע בין לדידיה בין לרבותיו אלא החלוק שיש בינו ובין רבותיו הוא אם צריך יותר מפרוטה או לא א"כ מ"ש מפרוטה ומעלה אינו אלא לאפוקי פחות מפרוטה. ומה שקשה לכאן עם מה שכתב רבינו ז"ל בהלכות שכירות כתב ה"ה ז"ל שם, ומה שקשה על דברי ה"ה ז"ל עיין בב"י בח"מ הלכות שבועות סימן פ"ט: