וכמה היא פרוטה וכו'. כתב ה"ה ז"ל ומ"ש מעין ולא שקלים בפ"ק דקדושין מקשה זה בגמ' ומתרץ לה. קשה דאין זה לא כפירוש רש"י ז"ל ולא כפירוש רבותיו דלרש"י ז"ל כדמקשה והרי טענה שתי כסף לא מקשה אלא שתים מנא להו ולרבותיו מקשה דאמאי אמר שתי מעות שני דינרים היה ראוי להיות שהם פחות שבצורי דלדידהו ליכא מעה בצורי ואם הרב המגיד ז"ל מפרש פירוש שלישי דמקשה והרי טענה וכו' והיה ראוי להיות חשוב שקלים וראוי לתפוס בלשון המטבע היותר גדול קשה עליו דא"כ היכי אמרינן לעיל דטעמייהו דב"ש דאמרינן דינר משום הא דרב אסי דכל כסף האמור בתורה והכי הוי טעמייהו בהא דא"כ היה ראוי להיות סלע כיון דאמרה דראוי תתפוס היותר חשוב וצ"ע. אך נ"ל להשיב ולתרץ הקושיא שהקשה ה"ה על רבינו על מ"ש דהטעם שעשו אותה שתי מעין ולא שני שקלים הוא משום דהוי מדבריהם דאינו כן דהתם בגמ' משמע דדרשינן ליה מקראי דמה כלים שנים אף כסף שנים ובפ"ק דקידושין מתרץ בענין אחר דרבינו מפרש כגירסת רבותיו של רש"י בפ"ק דקידושין דגריס בתירוצא הכי התם דומיא דכלים מה כלים שנים אף כסף שנים מה כלים דבר חשוב אף כסף דבר חשוב והוקשה לו לפי גירסא זו דבהדיא אמרינן בפ' שבועת הדיינין איפכא מה כסף דבר חשוב אף כלים וכבר הקשה רש"י ז"ל והתוס' ז"ל תירצו הקושיא ורבינו מתרץ באופן אחר וכמו שאבאר ועוד הוקשה לו מה שהוקשה לתוס' ז"ל בפרק שבועת הדיינין דהיכי דרשינן התם מה כלים שנים אף כסף שנים הא אצטריך קרא לדרשא דיצאו כלים למה שהן ורש"י ז"ל תירץ דהיה לו לכתוב כספים ורבינו ז"ל לא ניחא ליה הך תירוצא ולכך מפרש דהכי מקשה והרי טענה והיה ראוי להיות דינר שהוא פחות מהצורי ותירצו כמו שתירצו רבותיו של רש"י ז"ל מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב ומעה דבר חשוב הוא ובתר הכי אקשו מקדושי כסף ותירצו אלא אמר רב אסי וכו' כל כסף קצוב וסובר רבינו ז"ל דהשתא לא צריכינן לתירוצא דומה כלים דבר חשוב וכו' דבלאו האי תירוצא ליכא פירכא דאין זה כסף קצוב דאע"ג דדרשינן מה כלים שנים הך דרשה אסמכתא בעלמא היא דהא איצטריך כלים לדרשה דיצאו כלים למה שהם א"כ הך דרשה דמה כלים דרבנן הוא דאסמכוה אקרא ואין זה כסף קצוב מן התורה וכיון דלפי המסקנא לא צריכינן לתירוצא דמה כלים דבר חשוב שפיר אתיא סוגיא דשבועת הדיינין דדריש איפכא מה כסף דבר חשוב וכו' דהתם דריש כפי קושטא דמסקנא דהכא דלא דרשינן לפי המסקנא מה כלים דבר חשוב אלא אדרבא דרשינן מה כסף דבר חשוב וכו' והשתא אתי שפיר מה שאמר רבינו ז"ל דהך שתי מעין הוי מדבריהם דאין קצבה זו מן התורה אלא מדרבנן כדכתיבנא ואסמכוה אקרא ובאו דברי רבינו ז"ל על נכון: