ראובן שהיה בתוך השדה כו' והלא שטר זה מקויים בידי. בפי"ב כתב הרב כ"מ גבי אכלה בפני האב וכו' ובפני הלוקח מן הבן שנה שכתב שם ה"ה בשם הרשב"א דאפי' מכר הבן שדה זו בפני עצמה דמחאה היא וכתב שם וכן נראה מדברי רבינו שלא הזכיר שטר והשיג עליו הרב מהרי"ק ז"ל שנעלם ממנו לשון זה כלומר דהרי כאן כתב רבינו ז"ל והלא שטר מקויים בידי והוצרך לומר כן משום דאם לא קנה שמעון מלוי בשטר אע"פ שלא אכלה ראובן שבע שנים הויא חזקה ולא הויא מחאת לוי מחאה במה שמכרה לשמעון לסוף השלש כיון דמכרה שלא בשטר א"כ משמע דדלדעת רבינו צריך שטר שאל"כ למה הצריך שיאמר והלא שטר מקויים ואין זו קושיא על ה"ה דמה שכתב רבינו שם שטר הוא משום דתפס לשון הגמ' שאמר והא נקיטנא שטרא וכ"ת א"כ לשון הגמ' ג"כ תקשי זו אינה קושיא דלהרשב"א נמי קשיא וכמו שתירץ הרשב"א יתרץ רבינו ג"כ אבל מ"מ באתי לתרץ תירוץ מספיק ללשון רבינו ז"ל ולדברי הגמרא דהתם ודאי צריך שתהיה אותה המכירה בשטר כדי שתקרא מחאה דשאני התם דהרי אכילת שלש שנים אחר המכירה כדהקשו שם המפרשים וכיון שכן בעינן שתהא מחאה בשטר דאם לא היה בשטר זה אומר כיון שעברו שלש שנים ולא מיחה לא נזהרתי בשטרי אבל כשעשה מעשה ומכר בשטר היה לו להזהר בשטר ודומה לזה כתב הרא"ש בפסקיו ע"ש ובהכי מתרצא לי קושיא על דברי הטור שכתב בסימן קמ"ד כשהזכיר סברא דצריך שטר כדי שתהיה מחאה וכתב שם ודברי א"א ז"ל בההיא דשני חזקה נוטים לסברא ראשונה וקשה לי דאיך כתב נוטים הרי בהדיא כתב כן והביא הטור דבריו בסימן קמ"ו דבעי שתהא בשטר כדי שתהא מחאה אבל עם זה יתורץ דמ"מ לא ברירא ליה לטור כולי האי דאולי שם כתב כן הרא"ש בההיא דשני טובא משום דכבר אכלה שלש שנים אחרי כן כדכתיבנא ואז צריך שתהיה המכירה בשטר כדי שתקרא מחאה אבל בעלמא לא ולכך כתב נוטים ולא אמר כתב כסברא ראשונה: