האפוטרופסין כיצד וכו' וגדלו היתומים וכו'. משמע דאף על פי שהחזיקו האפוטרופסין בפני היתומים אחר שהגדילו שלש שנים אינה חזקה מפני שירדו ברשות וכן מוכח מדברי רבינו ממ"ש בין שמינה אדם אפוטרופוס על ביתו וכו' דכיון דירד ברשות לא הוי חזקה. ויש לתמוה הרבה במ"ש ה"ה דדבר זה מתבאר בפרק המפקיד ונראה ודאי דכוונתו על מה שאמרו (שם ל"ט:) אמר רבא ש"מ מדרב הונא אין מחזיקין בנכסי קטן כלומר כיון דאמר אין מורידין קרוב לנכסי קטן הא אחר מורידין משמע דאינו יכול לטעון האחר כשהחזיק בהם טענת חזקה דאם יכול לטעון היכי נחתינן ליה לנכסי קטן שמא יהא בידו משיגדיל ויטעון אתה מכרתו לי ואכלתיו שני חזקה ורבינו ז"ל פירשה לקמן לפי הנראה בפי"ד וכמ"ש ה"ה ז"ל בעצמו דאפי' הגדיל ר"ל אפי' שלמה החזקה אחר שהגדיל אבל אם החזיק השלש שנים אחר שהגדיל הויא חזקה וא"כ אם רבינו ז"ל נפק ליה דינא מההיא דפרק המפקיד הא מהתם משמע שאם החזיק אחר שהגדיל הויא חזקה. ועוד קשה היכי קאמר בגמרא שמע מינה מדרב הונא אין מחזיקין בנכסי קטן לימא דלעולם מחזיקין ואי הכא אין מחזיקין משום דירד ברשות כדכתב רבינו ז"ל דאי לא תימא הכי תקשי ליה לרב הונא מתני' דקאמר והאפוטרופוסין אין להם חזקה במאי מוקמת לה אי דאכל שלש שנים בפני הקטן אחר שהגדיל א"כ אמאי אין לו חזקה הא לדעת רבינו ז"ל אם החזיק שלש שנים אחר שהגדיל חזקתו חזקה כדכתב בפי"ד וכי תימא שאני אפוטרופוס שירד ברשות א"כ היכי קאמר ש"מ דמדקאמר ר"ה אין מורידין קרוב הא אחר מורידין לנכסי קטן דשמעינן מינה דאין מחזיקין בנכסי קטן הא ע"כ יש חילוק בין אפוטרופוס לאחר דהאי אפי' אכל שלש שנים אחר שהגדיל אין לו חזקה מה שאין כן באחר. ודוחק לומר דהכי פירושו ודאי דאיכא חילוק בין אפוטרופוס לאחר אלא מדבאפוטרופוס אפילו החזיק שלש שנים אחר שהגדיל לא הויא חזקה מדמורידין אחר לנכסי קטן אליבא דר"ה א"כ כשאינו אפוטרופוס נחתינן ליה דרגא ונאמר דכששלמה החזקה אחר שהגדיל אין זו חזקה אבל אם החזיק שלש שנים אחר שהגדיל יש לו חזקה. ועוד אני תמה קושיא זו לדעת כל המפרשים ז"ל דכ"כ ודאי יש חילוק בין אפוטרופוס לאחר מדקאמר במתני' דבבא בתרא והאפוטרופוסין וא"כ היכי קאמר ש"מ מדר"ה וכו'. ונ"ל לתרץ לדעת כולם דודאי יש חילוק בין אפוטרופוס לאחר דאפוטרופוס שירד ברשות אין לו חזקה ומאי דמשמע ליה מדר"ה דאין מחזיקין בנכסי קטן אחר שהגדיל הוא מדקאמר ר"ה אין מורידין קרוב וכו' א"כ יש חשש לרמאות וגם משמע דאית ליה לר"ה דאולי לא ידע למחות הקטן בקרוב ולומר שדה זו של אבי היא ולא הגיע לחלקך אם כן מסברא נאמר דבאחר שהוא נכרי נמי לא ידע למחות ולכך אין מחזיקין ופירוש זה כתבו התוס' ז"ל יע"ש. ואע"ג דהתוס' ז"ל לא כתבו כן אלא אמרו דאפילו מחזיקין לא חיישינן שמא יחזיק דב"ד לא יבחרו כי אם נאמן וכו' תמיה לי מילתא דאמאי לא אמרו דאין להוכיח דאין מחזיקין דשאני אפוטרופוס דירד ברשות כדכתיבנא כמו שנראה ממתני' דבתרא. ומ"מ זכינו לתירוץ לדעת רבינו ושאר המפרשים ז"ל על זה הפירוש שפירשו התוספות ז"ל אלא שעדיין אין זה מספיק למ"ש ה"ה ז"ל אלא שרבינו ז"ל הוציא מההיא דפ' המפקיד דאין מחזיקין בנכסי קטן ואפי' הגדיל הקטן דהא הך דהגדיל הקטן לא הויא פירושו לדעת רבינו ז"ל אלא ששלמה החזקה לאחר שהגדיל וא"כ מאין הוציא רבינו ז"ל מכאן דין זה בשלמא מכח הסברא משום דירד ברשות ניחא אבל מכאן אין ראיה וצ"ע: