אכלה בפני האב וכו' ובפני הבן וכו'. כתב ה"ה ז"ל פירוש כשהבן הזה הוא גדול אבל אם הוא קטן אין מחזיקין בנכסיו וכו'. קשה דלמה אין מחלק כאן בין התחיל להחזיק בחיי אביו להתחיל להחזיק בפני הקטן כמו שחילק למעלה כשהחזיק הקטן דאמר דבפני האב התחיל להחזיק הוי חזקה מפני שהוא קטן דהרי יש כאן הכרח גמור לזה מדסתם רבינו כמו שאמר למעלה גבי אכלה הבן וכו'. ומ"ש כמו שכבר ביאר בפי"ד קשה לי טובא דבפרק י"ד לא ראיתי דבר מחילוק זה דהיכא דהתחיל בחיי אביו להחזיק אפי' שהוא יהיה קטן הוי חזקה ונראה דטעמו משום מ"ש בפ' י"ד במעשה דרבה בר שרשום וכו' דאינו נאמן לומר לקוחה מפני שאין מחזיקין בנכסי קטן וכמ"ש שם רבינו ז"ל והא שם כבר אכלה בחיי אביו דמשכונא היה בידו מאביו וא"כ אע"פ שהתחיל החזקה מהעת ההיא מ"מ אינה חזקה ועוד הדבר מבואר יותר בפרק האשה שנתארמלה (דף י"ז:) שאמרו שם בשלמא גבי אביו משכחת לה כגון שאכלה שתים בחיי האב ואחת בחיי בנו כדרב הונא כו' הרי מבואר שם שאע"פ שהתחיל להחזיק בחיי האב אינה חזקה:
אבל אם מכר הבן שדה זו וכו'. כתב הרב המגיד בשם הרשב"א ז"ל דאע"ג דלא מכר בשטר הוי מחאה ונראה דהרשב"א ז"ל הוציא זה משום דלא תירצו בגמ' גבי הא דהקשו למימרא דלוקח אית וכו' ורמינהי אכלה בפני האב וכו' ולא תירצו כאן בשטר כאן שלא בשטר וכמו שהקשו שם התוספות משמע דאית ליה לגמרא דלענין מחאה אפילו לא הוי בשטר הוי מחאה ולכך לא אוקמוה בדליכא שטר. עוד כתב ה"ה וכ"נ מדברי רבינו שלא הזכיר שטר וכו' הקשה עליו הרב"י דנעלמה מעיניו הא דבפט"ו ראובן שהיה בתוך שדה וכו' ולקמן אבאר זה: