יראה לי שאע״פ שאין אדם מקדיש וכו'. מדברים אלו נראה דרבינו ז״ל סובר דיש חילוק בין אומר מה שיוציא אילן זה יהיה הקדש לאומר הרי עלי להקדישו דאם אמר יהיה הקדש אינו כלום אבל אם אמר הרי עלי להקדישו הוי נדר וצריך לקיים נדרו וכן חילק הטור ז״ל ביורה דעה הלכות צדקה. אבל בפ' כ״ב מהל' מכירה כתב רבינו ז״ל דין ההקדש ודין העניים ודין הנדרים וכו' שאילו אמר אדם כל מה שתלד בהמתי יהיה הקדש לבדק הבית או יהא אסור עלי או אתננו לצדקה אע״פ שאינו מתקדש לפי שאינו בעולם ה״ז חייב לקיים דבריו שנאמר ככל היוצא וכו' והואיל והדבר כן אם צוה אדם כשהוא ש״מ ואמר כל מה שיוציא אילן זה לעניים וכו' זכו בהם העניים ע״כ. הרי משמע שם בהפך דאפי' אמר יהיה הקדש חייב לקיים. והר״א ז״ל בהשגות השיג עליו וחילק בין אומר אתן לאומר תנתן דאתן משמע חיוב שמחייב עצמו והוא דומה לחילוק שהזכרתי שנראה מדברי רבינו ז״ל ממה שכתב כאן ומפני כן לא השיגו הר״א ז״ל כאן והשיגו שם אבל מ״מ יש לתמוה עליו דלמה לא השיגו דהוא הפך ממה שכתב כאן כדפרישית. ועוד תימה על תימה שתמה שם ה״ה ז״ל על הר״א ז״ל ורצה להסכים דעתו עם דעת רבינו ז״ל שם והם רחוקים כמו שכתבתי, גם מה שרצה להסכים דבריו של רבינו ז״ל מ״ש כאן עם מ״ש שם אין נראים הדברים כן ואלה הדברים צריכים עיון בעיני וחשבתי שכבר עמד ע״ז הרב מהר״י בן לב ז״ל בתשובותיו יע״ש. גם על מ״ש שם רבינו ז״ל דבכל גוונא הוי חייב מטעם קיום הנדר קשה עליו סוגיית הגמ' דפרק שור שנגח (בבא קמא דף ל"ו:) דאע״ג דאמר נתביה לעניים אי לאו דיד עניים אנן לא הוה מהני ואמאי לא מהני מטעם הנדר. ולפי דברי הר״א ז״ל דאמר דיש חילוק בין אתן לתנתן א״ש אבל דברי רבינו ז״ל ודברי הרב המגיד ז״ל צ״ע. ומ״מ אפשר לתרץ לדברי רבינו ז״ל דהיכא דאמר הרי עלי להקדישו הוא נדר גמור ולכך כתב כאן דעובר משום בל תאחר ולא יחל כו' אבל התם לא כתב דהוי נדר גמור כיון שלא אמר הרי עלי אבל מ״מ משום דאמר קרא ככל היוצא מפיו חייב לקיים ודוחק. ועוד תימה על הרב בעל כ״מ ז״ל שכתב בשלחן ערוך שלו סימן רי״ח בח״מ כדברי רבינו ז״ל והעתיק לשונו דהיכא דאמר כל מה שתלד בהמתי יהא הקדש דחייב לקיים ואח״כ כתב בסמוך בהפך שכתב וכן אם אמר קרקע זו לכשאקחנה יהיה הקדש אינו כלום שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו אבל אם אמר לכשאקחנה אקדישנה כו' הוי עליו נדר והוא הפך הנאמר ואם תחלק בין דבר שלא בא לעולם גמור לבא לעולם קצת דהרי הבהמה היא בעולם אינו מספיק ועל הכל צ״ע: