שדרכן להשקל באותו מקום. שם בריש פרק האומר (ערכין דף י"ט) אמרינן אמר רחבה באתרי דתקלי כופרא פטר נפשיה אפילו בכופרא פשיטא לא צריכא דאיכא דתקלי ואיכא דכייל מהו דתימא כיון דכולהו לא תקלי לא קמ"ל ע"כ. ואיכא למידק דהא קיימא לן סתם נדרים להחמיר והיכא דאמר הרי פירות אלו כתרומה דאפשר לומר כתרומת הגורן או תרומת הלשכה קיימא לן להחמיר והויא תרומת הלשכה וכדכתב רבינו בפרק שני מהלכות נדרים וכן כתב בפרק תשיעי וז"ל היו מקצת המקום קורין לו כך ומקצתם אין קורין כך אין הולכין אחר הרוב והרי זה ספק נדרים וכל ספק נדרים להחמיר ע"כ. ואפשר דמאי דקאמר גמרא הוי היכא דפירש בהדיא לכופרא נתכוונתי וז"ש מצי פטר נפשיה בכופרא כלומר שהוא אומר כך אבל אם הוא סתם ואינו אומר שלכך נתכוון ודאי שאינו יכול לפטור עצמו בכך. עוד אמר שם באתרא דתקלי שמכי פטר נפשיה אפילו בשמכי והקשו פשיטא ותירצו לא צריכא באתרא דשקלי כו' ורבינו ז"ל לא ביאר כלל מזה והרבה סתם את דבריו וכבר תמה עליו בעל כסף משנה: