כ"ז שהוא חם. עי' תוס' ביצה דף ח' ד"ה אמר ר"י דאפילו ר"ש בהאי נולד מודה דהוי כמו מיא בעיבא. וקצת ל"ד דהא גם כשנקרא אפר מותר כשעדיין חם, ולפ"ד רבינו פה י"ל טעם אחר דמודה בה ר"ש דמעיקרא נקרא אש והשתא אפר. ומה שדחקו להו לומר כן נראה משום בתוס' כ' בשבת י"ט ע"ב דרב דס"ל שבת קי"ח ע"א במוקצה לטלטל כר"ש היינו אפילו בדבר דלא שייך אכילה אלא טלטול ודלא כמ"ש בח"ר דדוקא במידי דשייך אכילה בטלטול סובר רב דיש להחמיר באכילה משא"כ במידי דלא שייך אלא טלטול והתוס' לטעמייהו אזלו ולדברי התוס' יש ראיה דאל"כ מאי חידש רב על הברייתא אלא דקמ"ל דגם ר"ש מודה ועי' ביצה דף ל"ג ע"א ברש"י ולפ"ד ליתא לדברי מהרש"א שם ושם בא"ד מביאו התוס' בשם הירושלמי דבדיעבד מכסים בהסיק ביו"ט ורבינו פה לא מחלק בהכי ועי' פר"ח סי' תנ"ח. ונראה לפמ"ש שדחק עצמו המהרש"א למה התירו משום שמחת יו"ט ואי אמרינן דלא כהירושלמי אפשר לומר דגמרא מיירי בדיעבד וס"ל לרבינו דבבלי חולק בזה עם הירושלמי: