מי שריחם על ק"צ כו'. עיין בתוי"ט שהביא בשם הרמב"ם בס' המורה שדחה הך דינא מהלכה לדידן דדרשינן טעמיה דקרא ובחיבורו חזר בו. ונראה לי דע"כ מוכח דלכ"ע איתא הך דינא דאל"כ איך שייך לומר דמשתקין אותו אם יש לו תנא דסבר כוותיה כדמקשה הגמ' חולין דף ט"ו הגם דלאו שפיר עביד דנחית נפשיה לפלוגתא כדאמרינן בברכות דף נ' פתיא אוכמא בהדי פלוגתא למה לך מ"מ לא שייך לשתקו א"ו כמ"ש התוי"ט והך דינא אליבא דכ"ע וצ"ע על הש"ע שהשמיט דין דמשנתנו וכן בגמ' נמי מוכח כן דהך דינא אליבא דכ"ע דהא מקשה אביי לרבה והא משתקין אותו תנן ומאי קושיא דלמא רבה פסיק כמ"ד דדרשינן טעמא דקראי ואפשר דקושי' אביי כאן דתנא דמתניתין ס"ל דמשתקין אותו עכ"פ אין לשבחו העושה נגד המתניתין דהא עכ"פ נחית נפשיה לפלוגתא. ובזה אפשר לפרש מה דקאמר בגמ' ורבה לחדודי לאביי הוא דבעי ומאי חידוד שייך בזה דידע למתני' ולדברינו א"ש:
ודע דאמרינן בגמ' דף ל"ד ע"א האומר יברכוך טובים כו' ויש שם חלופי גרסאות ובמס' מגילה תנן לה גבי הנך דלעיל ופירש"י שם הטעם דיברכוך טובים משמע ולא רעים וצריכים אנו לצרף רעים והתוספות פי' שם דיברכוך טובים משמע אותם שהשפעת להם טובה ומיחזי ח"ו כב' רשויות וכן גרסינן בירושלמי מגילה האומר יברכוך טובים ח"ו שתי רשויות ובק"ע שם תמה על רש"י למה הניח דבר המפורש בירושלמי. ול"נ משום דבירושלמי הגי' במתניתין ה"ז דרך מינות ורש"י מפרש לפי גי' דידן דגרסי' דרכי טעות משמע טעותא ולא מינות מש"ה פירש"י טעם אחר אבל צ"ע דרש"י גופי' נקט שם לישנא דמינות. והנה לא ראיתי לרבינו פה שהביא להא דתנן האומר יברכוך טובים וצריך טעם למה השמיטו רבינו:
Loading...
9:7
1
Loading...