ובר"ח הראשון קורא כו' והשני חוזר וקורא פסוק ג' כו'. ועיין בכ"מ הלכתא מאי רב אמר דולג כו' אמרינן בגמרא מ"ד דולג מ"ט ל"א פוסק קסבר כל פסוקי דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ועי' בשו"ת יכין ובועז ח"ב להרב מהרשב"ש סי' ב' שכתב שם היכא שיש זקף קטן שהוא מפסקי טעמים הללמ"מ ויכול להתחיל אחר זה אפילו באמצע הפסוק משמע דס"ל דהא דאמרינן כ"פ דלא פ"מ כו' אין הכוונה על הפסוק כולו אלא היכא דליכא פיסוק טעמים. ויש להביא דמות ראייה לדבריו בהא דאמרינן במס' קידושין דף ל' ע"א כי אתא ר"א ב"א אמר במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן וגו' והיכי עבדי הכי ולדבריו א"ש משום דיש ביה פסקי טעמים ואנן לא בקיאינן בזה כי היכי דלא בקיאינן בחסירות ויתירות אלא מדקיי"ל הכא כרב דאמר דולג משום כ"פ דלא פ"מ משמע קצת דלא כדבריו ועיין בס' שה"ג על א"ח סי' נ"א: