מתני' העובר. פוסל ולא מאכיל דהאי עובר אי בת כהן לישראל היא פוסל את אמו מתרומה דבי נשא ואי בת ישראל לכהן היא אינו מאכיל את אמו ובגמרא מפר' טעמא:
והיבם. בת כהן שומרת יבם לישראל פסלה מתרומ' אביה ובת ישראל שומרת יבם לכהן אינה מאכילה קנין כספו אמר רחמנא והא קנין דאחיו הוא:
והאירוסין. בת כהן מארוס' לישראל פסלה דמשעת הוי' איפסל' דכתיב ובת כהן כי תהי' לאיש זר ובת ישראל לכהן אינו מאכילה גזרה שמא ימזגו לה כוס יין של תרומה בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחיותיה א"נ קרא מצאו וסמכו עליו לאסור ארוסה בתרומה כדאמרי' בכתובות דף כ"א:
והחרש. בגמר' מפרש:
ובן ט' שנים ויום אחד וכו'. אחד מן הפסולים לכהונה שהוא בן ט' שנים ויום א' ובא על כהנת או לויי' או ישראלי' פסלה מן התרומה וכגון שהייתה לויי' או ישראלי' אוכלת בשביל בניה דבן ט' שנים ויום אחד ביאתו ביאה ונתחללה בביאתו ובת ישראל שניסת לכהן בן ט' שנים ויום אחד אינו מאכילה בתרומה דקטן הוא ואין קנינו קנין גמור:
ספק שהוא בן ט' שני' ויום אחד וכו'. מפרש בגמרא:
נפל הבית עליו ועל בת אחיו. שהיא אשתו ספק הוא מת ראשון ונפלו שתיהן ליבום לפני אחיו ופטורה צרתה משום צרת הבת ספק היא מתה תחלה דבשעת נפילת הצרה כבר מתה בתו ותנן פ"ק וכולן אם מתו או מיאנו וכו' צרותיהן מותרות וכיון דספיקא הוא הלכך צרתה חולצת ולא מתייבמת: