מתני' תצא משום אחות אשה. ופטורה מן החליצה ומן היבום:
וכן שתי חרשות. דאין לחרשת נישואי דאורייתא דלאו בת דעת היא אלא רבנן תקינו לה נישואין דלא תהוי פנויה לעולם וינהגו בה מנהג הפקר:
מת בעלה של גדולה. ונפלה לפני בעל הקטנה זיקתה של הגדולה אוסרת הקטנה עליו דנישואיה דרבנן והויא לה אחות זקוקתו מה יעשו:
רא"א מלמדין את הקטנה שתמאן בו. ותעקור נשואיה ויהא מייבם את הגדולה:
רג"א. אין זיקת הגדולה אוסרת את הקטנה דלא אלימא זיקה לאסור אשתו עליו הלכך אם מיאנה מוטב ותתייבם הגדולה ואם לאו תמתין הקטנה אצלו עד שתגדיל ויהיו נשואיה נשואין גמורין ותצא הלזו משום אחות אשה אבל מיחליץ לגדולה לא דפסל את הקטנה עליו משום אחות חלוצתו:
אי לו. אוי לו שמוציא את אשתו בגט ואין מלמדין אותה למאן דלעול' יתרחק אדם מן המיאונין ומיתב נמי לא יתבי תותי' דקסבר יש זיקה אלא תצא בגט וזו לא תתייבם דה"ל אחות גרושתו אלא תצא בחליצה: