שבועת הפקדון באנשים ובנשים. איידי דתני בשבועת העדות באנשים ולא בנשים תנא נמי הכא לכולהו:
בקרובים. שבעל הפקדון קרוב לזה שהפקדון אצלו:
בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד. אם מפי עצמו נשבע שהוציא השבועה מפיו או שענה אמן אחר השבועה ואח"כ הודה חייב קרבן דכתיב וכחש בעמיתו כל דהו:
ומפי אחרים. ולא ענה אמן כגון משביע אני עליך שתחזור לי פקדון ואמר אין לך בידי כלום אינו חייב עד שיכפור בב"ד משום דמושבע מפי אחרים בפקדון לא כתיב ומשבועות עדות גמרינן ליה וסובר ר"מ דון מינה ומינה והיינו בב"ד:
וחכמים אומרים כו'. סברי דון מינה ואוקי באתרה:
וחייב על זדון שבועה. דלא כתיב בה ונעלם זדון השבועה שזכר על הפקדון ויודע שנתחייב על כפירתו קרבן:
ועל שגגתו עם זדון הפקדון. ששגג בקרבן שאינו יודע שחייב בשבועה זו קרבן אבל זכור הוא שהפקדון אצלו:
ואינו חייב על שגגתו גרידתא אם סבור לישבע באמת משום דאנוס הוא:
בכסף שקלים. הקנוי בשני סלעים דכתיב באשם מעילות בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם וילפינן שאר אשמות מיניה: