נזק וחצי נזק. ח"נ צרורות דממונא הוא ולא קנסא דאמרינן בעדות של קנס פטורין:
תשלומי כפל ותשלומי ד' וה'. משום קרנא ואיידי דתני ח"נ דחידוש הוא תני נמי הא:
ושאנס כו'. משום בושת ופגם ואיידי דתני ח"נ דממון שאין משתלם בראש הוא תני נמי הנך דה"ל ממון שאין משתלם בראש:
ושהכני בני. הכאה שאין בה חבורה שאינו חייב עליה מיתה שהמכה אביו אינו חייב אא"כ עשה בו חבורה וכיון דליכא מיתה איכא ממון דבשת:
ושחבל בי חברי. ביה"כ אע"ג דענוש כרת חייב ממון לאפוקי מדר' נחוניה בן הקנה דאמר המתחייב כרת פטור מן התשלומין:
ה"ג ושהדליק את גדישי ביה"כ הרי אלו חייבין:
שאני כהן כו' פטורין. כדמפורש בגמרא שאין העדים חייבין אלא כשכפרו בדבר שיש בו תביעת ממון:
שאנס איש פלוני או פתח את בתו של פלוני. ארישא קאי או שהשביען שאנס איש פלוני את בתו של אותו פלוני דאיירי ביה עד השתא פטורים דבעינן ששמעו מפי התובע ולגופא לא איצטרך דהא תנן מפורש לקמן בפרקין עד שישמעו מפי התובע אלא קמ"ל אפי' בא בהרשאה דאלו היה שאר ממון היו חייבים אבל ממון זה שהוא שואל לא מטי לידו מעולם פטורים דלא מצי למכתב הרשאה עליה:
שחבל בו בני. חבלה היא חבורה:
פטורים. שאם העידוהו היה הבן חייב מיתה ולא ממון:
ושחבל בו. חברי ושהדליק את גדישי בשבת דתרווייהו חיוב מיתה נינהו ופטורין מן הממון: