1
מתני' מרדעת. שמניחין על החמור כל היום לחממו:
2
שהוא קשורה בו:
3
מפרש בגמרא:
4
זכרים. אילים:
5
לבובים שחוזות וכבולות וכבונות. מפרש בגמרא:
6
צרורות. דדיהן צרורות פעמים ליבש שמהדקן כדי שלא יחלבו עוד ויתעברו או יהו שמנות לאכול ופעמים לחלב לשמור חלבן שלא טף לארץ וקושרין להן כיס בדדיהן:
7
רבי יוסי אוסר בכולן. דמשוי הוא:
8
חוץ מן הרחלים הכבונות. שהוא שמירת צמרן שלא יטנף וה"ל תכשיט:
9
יוצאות צרורות ליבש. ר"י סובר כת"ק ולאו משוי הוא ומיהו ליבש דמיהדק שפיר דליכא למיחש דלמא נפל ואתי לאתויי אבל ליחלב דלא מיהדק שפיר חיישינן: