יציאות השבת. הוצאה מרשות לרשות האמורה בשבת ובגמ' מפרש דהכנסות נמי קרי להו יציאות הואיל ומוציא מרשות לרשות:
באי זה צד. כמו כיצד:
שתים שהן ארבע בפנים. לאותן העומדים בפנים שתים מן התורה הוצאה והכנסה דבעל הבית ועל שתים אילו חייב חטאת על שגגתו ועל זדונו כרת ועל התראתו סקילה וכן בכל מלאכת שבת:
שהן ארבע. מדבריהם הוסיפו שתים לאסור לכתחילה ואם עשה פטור ולקמן מפרש להו ואזיל:
ושתים שהן ד' בחוץ. שתים מן התורה הוצאה והכנסה דעני העומד בחוץ ושתים מדבריהן כשהמלאכה נעשית ע"י שניהן זה עוקר וזה מניח לכתחלה אסור ואם עשה פטור כדיליף בגמ' שנים שעשאו פטורים:
פשט העני את ידו. וחפץ בתוכה:
ונתן לתוך ידו דבע"ה. דעביד ליה עקירה ברה"ר והנחה ברה"י:
או שנטל מתוכה והוציא. החפץ והניח ברה"ר דעביד ליה עקירה ברה"י והנחה ברה"ר:
העני חייב. שעשה מלאכה שלימה והרי שתים מן התורה לעומד בחוץ:
ובע"ה פטור. פטור לגמרי ואפי' לכתחילה מותר דהא לאו מידי עביד:
פשט בע"ה וכו' בע"ה חייב. והרי שתים מן התורה לעומד בפנים:
פשט העני את ידו וכו'. דעביד ליה עקירה:
ונטל בעה"ב מתוכה. והניח בפנים ועביד לי' בע"ה הנחה:
או שנתן לתוכה. דעביד ליה בעל הבית עקירה והוציא העני והניח:
שניהן פטורין. שלא עשה הא' מלאכה שלימה אבל אסורין לעשות כן לכתחילה שמא יבואו כל אחד ואחד לעשות מלאכה שלימה בשבת הרי שתים מדבריהן אחת לעני בחוץ ואחת לבע"ה בפנים: