מתני' סנהדרין. אף של כ"ג:
בחצי גורן עגולה. בעגולה היו יושבין כדי שיהו כולן רואין זה את זה לפי שאם היו יושבין בשורה אין פני הראשונים רואין זא"ז ובעגולה שלימה אין יושבים לפי שצריכין בעלי הדין והעדים לכנוס לדבר בפני כולם שיהו כולם רואין את העדים ומדקדקין בדבריהם ולא שיהו פני העדים לשורה זו ואחוריהם לשורה זו:
וכותבין דברי המזכין ודברי המחייבין. שניהם כותבין דברי המזכין והמחייבין שאם יטעה האחד יוכיח כתבו של חבירו:
שלשה. הוו שמתוך טורח הטעמים שירבו עליהן יטעו בדבר אלא אחד כואב דברי המזכין ואחד כותב דברי המחייבין והשלישי כותב דברי כולם ומתוך שאין טורח רב עליהם לא יקצרו בדבר ואם יטעה אחד מהם יוכיח כתב של שלישי:
יושבין לפניהם. אף הם כעגולה אלא שהגדולים יושבים על הספסלים והתלמידים ע"ג הקרקע:
שלש שודות. של כ"ג ת"ח שמא יחלקו הדיינים ויהיו רובן מחייבין ומיעוטן מזכין והטייה לרעה אינה ע"פ אחד כדכתיב לא תהיה אחרי רבים לרעות וצריך להוסיף שנים שנים עד ע"א שלעולם אין מוסיפין על הדיינים יותר מע"א הלכך צריך להושיב לפניהם מ"ח להשלמה ע"א ולאו אורח ארעא לעשות שורות תלמידים מרובה משל דיינים ולא לעשות שלש שורות קטנות שתים של כ"ג ואחת של שני תלמידים הלכך עבדינן שלש שורות של כ"ג:
וכד אחד מכיר את מקומו. לפי שכסדר חכמתם היו מושיבים אותם לפיכך היה צריך כל אחד להכיר את מקומו:
הוצרך לסמוך. כגון שמת אחד מן הדיינים סומכין לו מהראשונים שהן גדולים שבכולן:
ולא היה. אותו שנברר מן הקהל יושב במקומו של הראשון ראש בשורה השלישית אלא במקום הראוי לו בסוף השורה וכן אותו שבא מן השלישי לשנייה וכן אותו שנסמך מן הראשונים לא היה יושב במקומו של הראשון אלא כולן בסוף השורות וכל בני השורה נמשכין איש איש למעלה ממקומו וממלא זה מקומו של זה מפנו שהקטן שבדיינים גדול מן הגדול שבשורה הראשונה וכן בשנייה הלכך כי ניידי כולהו ניידי כשמת אחד מהן ומושיבין אחר חליפיו וכולן צריכין לנוד איש איש ממקומו: