1
מתני' ובעל אחותו כו'. דבעל כאשתו:
2
וגיסו. בעל אחות אשתו:
3
וחורגו. בן אשתו מאיש אחר הוא לבד חשוב קרוב אבל בן חורגו וחתן חורגו לא:
4
וכל הראוי ליורשו. והיינו קרובי האב אבל קרובי האם כגון אחי אמו כשר לו שאינו ראוי ליורשו כדתנן אחי האם מנחילין ולא נוחלין אבל הוא פסול לאחי אמו שהרי מעיד זה ראוי ליורשו וגיסו נמי כשר להעיד לו שאינו ראוי ליורשו:
5
באותו שעה. שבא להעיד או שראה העדות:
6
היה קדוש. רגון חתנו שראוי ליורשו מחמת אשתו:
7
ונתרחק. שמתה אשתו קודם שראה עדות זו: