כל זמן שמביא ראיה כו' ל"ג:
אר"א תמן כו'. בא לתרוצי כששנים מחייבין ואחד מזכה למה לן למכתב חייב לר"י דמיחזי כשקרא דמשמע שכולהון אמרו חייב ולר"ל כותבין פליני ופלוני מחייבין ופליני מזכה ואיכא משום לא תלך רכיל יוסיפו דיינים עד שיהיו שלשה מחייבין או מזכים ואז לא מיחזי כשקרא דבד"מ אין צריכין יותר משלשה כדתניא ברישא שנים אומרים זכאי ואחד אומר איני יודע יוסיפו דיינים ומתרץ ר"א התם אפשר להוסיף לפי שאין כאן שלשה דיינים שזה שאומר איני יודע כמאן דליתא דמי אבל הכא כיון שיש כאן ג' דיינים והתורה אמרה אחרי רבים להטות כבר נגמר הדין ואי אפשר להוסיף דיינים:
תריהון. אמרין אף כאן אפשר להוסיף אלא כיון שהתורה אמר ד"מ בשלשה. אין חובה להוסיף:
מתני' כל זמן שמביא ראיה. הבא לב"ד ולא היה שטר זכותו בידו ויצא מב"ד חייב ולאחר זמן מצא שטר זכותו והביאו:
סותר את הדין. ב"ד סותרין דינו שפסקו ומחייבין את שכנגדו:
הכא ראיה. שטר זכותך:
ה"ו אינו כלום. שהרי אמר אין לי וחיישינן שמא זייף או שכר עדי שקר: