Korban HaEdah on Jerusalem Talmud Pesachim 9:9:1

מתני' צא ובקש. את האבוד ושחוט עלינו:

אם שלו נשחט ראשון. הואיל והם אמרו לו שחוט עלינו על שלו הם נמנים ושלהם ישרף דפסח בלא בעלים הוא ואוכלין כולן משלו:

ואם שלהן נשחט ראשון הוא אוכל משלו. שהרי לא נמנה על שלהן והן אוכלין משלהן שהרי חזר בהן מן האבוד ומשכו ידיהן ממנו:

והן אינן אוכלין עמו. שמא שלהן נשחט ראשון ומשכו ידיהן ממנו:

ושלהן יצא לבית השריפה. שמא שלו נשחט ראשון ואין נמנין על השני:

ופטורין מפסח שני. דממ"נ בראשון נמנו ואכילה לא מעכבא:

אמר להן. אותו היחיד שהלך לבקש את האבוד אם איחרתי תמנוני עמכם ושחטו עלי והם לא אמרו לו שחוט עלינו:

הוא אוכל מהן. ושלו ישרף דכיון שהמנוהו על שלהן הרי נמשך מן הראשון וחזר בו משליחותו:

ושלו יצא לבית השריפה. שמא שלהן נשחט ראשון ונמשך משלו שהרי עשאן שלוחין:

ופטור מפסח שני. דממ"נ בראשון נמנה ואכילה אינה מעכבת:

אמר להן שחטו עלי אם איחרתי ואמרו לו בקש ושחוט עלינו:

אוכלין כולם מן הראשון. דהוא שלוחם והם שלוחיו:

ה"ג ואם אין ידוע איזה מהם נשחט ראשון שניהם יצאו לבית השריפה. ופטורין מלעשות פסח שני:

אינן אחראין זה לזה. אין אחריות וטענה זה על זה ואין חוששין איזה ראשון אלא הן אוכלין משלהן והוא אוכל משלו:

אלו מושכין להן א'. מן הפסחים ואלו מושכין אחד:

אחד. מבני חבורה זו בא לו אצל חבורה ואחד מזו בא לו אצל זו:

וכן הן אומרים. לאותו יחיד הבא אצלם:

אם שלנו הוא. אותו פסח שמשכנו אלינו ויפה ביררנו את שלנו משוך ידיך משלך והימנה עמנו על שלנו:

ואם שלך הוא הפסח הזה. הרי אתה עליו וידינו משוכות משלנו ויהא לבני חבורה האחרת ונימנינו על זה שלך נמצא אם החליפו הרי נמשכו כל חבורה וחבורה משלהם ונימנו על אותו שבררו וכן בני חבורה השניי' אומרים ליחיד הבא אצלן וע"כ צריך אחד מאלו לבא אצל אלו ולמנות עמהן ולא אמרי' משכו אלו משלהן בכל מקום שהוא ואלו שלהן ויחזרו וימנו אלו על האחד ואלו על האחד משום דאסור למשוך כל בני חבורה מן הפסח להניחו בלא בעלים ושמא החליפו ורוצים למשוך מפסחם ולמנות על אחר כשאמרו הרי ידינו משוכות משלנו הרי נותר פסח בלא בעלים מיד וזה אסור ועכשיו כשאחד מחבורה זו בא לו אצל האחרת ממה נפשך אין כאן פסח בלא בעלים אם יפה בררו להם הרי כל חבורתו עליו חוץ מן הא' שפירש ומשך ידו ואם החליפו הרי הלך אחד מהם עם פסחו וכשמשכו הנותרים את ידיהם הימנו הרי נשאר הוא עליו:

וכן חמש חבורות של חמשה חמשה. בני אדם שנתערבו פסחיהן כל חבורה וחבורה מושכין להן אחד מן הפסחים וחמשה אנשים שבכל חבורה וחבורה מתחלקין לחמשה פסחים שאם החליפו לא יהא כאן פסח אחד שלא יהא אחד מבני חבורה הראשונים עליו:

וכך הם אומרים. כשנעשו עתה חבורות חדשים אומרים הארבעה לאחד אם שלך הפסח הזה הרי ידי ארבעתינו מסולקות מד' פסחינו בכל מקום שהן ונמנינו עמך וכך הן חוזרין ואומרים לשני וכן הארבעה לכל אחד שבחבורה וכן כל חבורה וחבורה: