1
מתני' שמעתי. מרבותי:
2
שתמורת הפסח קריבה. שלמים אחר הפסח:
3
ותמורת הפסח אינה קריבה. ויש תמורת פסח שאינה קריבה היא עצמה שלמים אלא רועה עד שיסתאב במום ותמכר ויביא בדמיה שלמים דמותר הפסח קרב שלמים:
4
ואין לי לפרש. שכחתי על איזו שמעתי תקרב ועל איזו שמעתי תרעה:
5
הפסח. שאבד והפריש אחר תחתיו ונמצא ראשון קודם שחיטת השני שהי' עומד לפנינו בשעת שחיט' הרי קבעתו שעת שחיטה בשם פסח וזה שלא הקריבו דחהו בידים לא יקרב עוד הוא עצמו שלמים דאין זה מותר פסח אלא פסח עצמו:
6
וכן תמורתו. אם המיר בו בהמת חולין אחרי כן הרי הוא כמוהו ואין הוא עצמו קרב שלמים אלא דמיו:
7
לאחר שחיטת הפסח. כלומר לאחר שחיטת השני נמצא הרי לא קבעתו שעת שחיטה בשם פסח ולא נדחה בידים ויקרב הוא עצמו שלמים:
8
וכן תמורתו. וה"ה דה"מ למתני בפסח עצמו יש פסח קרב ויש פסח שאינו קרב: