1
מתני' שחט גדי יאכל ממנו. ואע"ג דרגיל בטלה כיון דלא פריש ליה עליה סמיך:
2
יאכל מן הראשון. והשני ישרף:
3
שכח מה אמר לו רבו. שפירש לו גדי או טלה וזה שכח:
4
וטלה שלי. ואף ע"ג דמה שקנה עבד קנה רבו איירי שהולך העבד אצל רועה הרגיל אצל רבו ורוצה בתקנת רבו ואומר לו אם גדי אמר לך רבך גדי שלו וטלה שלך על מנת שאין לרבך רשות בו דכה"ג קנה העבד:
5
שניהם יצאו לבית השריפה. דלא ידיע הי דהאי והי דהאי ואין פסח נאכל אלא למנוייו:
6
ופטורין מפסח שני. דשחיטה וזריקה מעלייתא היא חדא אהאי וחדא אדהאי וקמי שמיא גליא: