מתני' עובר בלא תעשה. דלא תשחט על חמץ וגומר:
אף התמיד. של בין הערבים דערב פסח ששחטו על החמץ וטעמא יליף בגמרא:
רבי שמעון אומר הפסח בי"ד. ששחטו על החמץ:
לשמו חייב. משום לא תשחט על חמץ דפסח כשר הוא ושחיטה ראויה היא:
ושלא לשמו פטור. דפסול הוא וס"ל לר"ש שחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה:
ושאר כל הזבחים ששחטן בי"ד לאחר חצות על החמץ בין לשמן בין שלא לשמן ואע"פ שכשירין הן כדתנן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין פטור:
ובמועד. בתוך הפסח אם לשמו שחטו לפסח על החמץ פטור מלא תשחט דפסח שלא בזמנו פסול לשמו והוי לה שחיטה שאינה ראויה:
שלא לשמו. אלא לשם שלמים:
חייב. דלהכי קאי והויא ליה שחיטה ראויה וחייב משום לא תשחט בהדי לאו דלא יראה ולא ימצא ואיכא מלקות נמי דשחיטה:
ושאר כל הזבחים. ששחטן במועד על החמץ:
בין לשמו וכו' חייב. דהא כשירין הוא וקרא אשאר זבחים נמי אזהר:
חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה. דפסולה היא משום דכתי' ושחט אותה לחטאת ולא הנשחטת שלא לשמה: