גמ' מהו. שיהא מותר לומר כל הזן אינו מפסיד דמשמע שמקבל עליו התשלומין:
אפיק. הוציא ר"י כרוז בשוק של עכו"ם ואמר מי שיכבה לא יפסיד שכרו ש"מ דלא הוה כשלוחו א"כ אף במודר הנאה מותר:
אראב"י. אין משם ראיה דסכנה היתה אבל שלא במקום סכנה אסור:
ומשני ואי סכנה. היתה ר"א עצמו ה"ל לכבותו וכי לא תנינן כן:
יטפי. יכבה:
ה"ג אלא אפי' בגדולים שבישראל. וה"פ אלא ודאי שלא במקום סכנת נפשות היתה ואפ"ה שרי דלא שויא שליח בלשון זה:
הניחו לגבאי שיגבה את חובו. צידק על עצמו דין שמים ואמר שלוחי המקום יגבו את החוב כדתנן באבות והגבאין מחזירין בכל יום:
ולאפרכוס. שר הממונה על החיל:
לא היה צריך לעשות כן. להחזירם שלא יכבו דתנינן עכו"ם שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה:
חד כותי היה שכינו של ר' יונה נפלה דליקה בשכונת ר' יונה והלך הכותי ורצה לכבותה:
ה"ג א"ל בגדך מדלי. וה"פ הכותי אמר לר"י במזלך תהא אוצרי מונחת כלומר אם יגיע לו היזק מן האש יתחייב לשלם לו:
א"ל אין. שמקבל עליו כל האחריות:
ואשתיזיב כולא. וניצולו כולם:
פרס. גלימיה על הגדיש וברח האש ממנו: