א
מתני' מה אם אשה שקנה לעצמו. דהיינו ארוסתו:
ב
הרי הוא מיפר נדריה. בשותפות:
ג
שהקנו לו שמים. היינו יבמתו:
ד
אינו דין שיפר נדריה. בשותפות עם אביה:
ה
שיש לאחרי' בה רשות. שהיא זקוקה לשאר אחים:
ו
מה אתה משיב על יבם א'. כלומ' תשובתך טובה על דברי ר"א שאומר שמיפר אפי' כשיש שני יבמין מה תשיבני על דברי שאני אומר לא' אבל לא לשנים:
ז
אין היבמה גמורה ליבם. לחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאשה לענין חיוב מיתה: