עד שזוומו את עצמן. שיזומי אותן בעסקי גופן לא בעסקי ההורג וההרוג כדמפרש ואזיל ונפקא לן מקרא דכתיב והנה עד שקר העד עד שיהא השקר בגופן של עדים מדלא נאמר עדות שקר:
אין אלו זוממין. והיא עדות מוכחשת ונדחו דבריהם של אלו ואלו וכאלו אין שם עדות כל עיקר:
שהרי אתם הייתם עמנו כו'. ואין אנו יודעים אם זה הרג את זה ביום זה במקום פלוני כמו שאתם אומרים או לא הרגו הואיל והעדים שהזימום לא השגיחו על עצמה של עדות כלל אם אמת היה או שקר הרי אלו זוממין אבל אם אמרו ביום זה ובמקום זה היינו עמכם ועם אלו כל היום ולא היו דברים מעולם הואיל וההכחשה בעדות עצמה היה אינם זוממים ואצ"ל אם לא אמרו כלל עמנו הייתם אלא שאמרו ההורג וההרוג היו עמנו ולהד"מ שזו מוכחשת היא:
במקום פלוני. רחוק מאותו מקום שאתם אומרים יותר ממהלך יום:
ונהרגין. העדים הראשונים ע"פ האחרונים שהזימום אע"ג שהם תרי ותרי כיון שהאחרונים מעידים על גופן של העדים והן אינן נאמנים על עצמן לומר לא עשינו כך וכך והוי כאלו העידו עליהם שהרגו נפש אי שחיללו שבת שאינן נאמנים להכחישם:
באו. עדים אחרים והעידו על הנידון כעדים הראשונים ובאו אלו השנים שהזימו את הראשונים והזימו גם את האחרונים:
אפילו. היו מאה כתות שהעידו זו אחר זו בעדות אחת וכת אחת הזימה את כולן כולן יהרוגו:
איסטיטיס היא זו. הכת הזאת עדות סרה וסטיא היא שכך נטלו עצה ביניהם להזים את כל הבא להעיד בעדות זאת ל"א איסטטית היא זו וכי עדות זה יורה של איסטטית היא שצובעת כל הנוגעת בה:
אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד. אם קדמו והרגו אותה קודם שתבא כת השנייה אבל משבאה כת השנייה והזימו גם אותה אינה נהרגת שום אחת מהן דאמרינן איסטטית היא זו כת המזימין וכא דתנן אינה נהרגת כו' קאי אהא דקאמר הת"ק אפי' מאה כולם יהרוגו עלה אמר ר"י אי אפשר שיהרגו אלא הראשונה בלבד דהיינו כגון שקדמו והרגו אבל השנייה לעולם אינה נהרגת ואם לא קדמו והרגו אף הראשונה אינה נהרגת ל"א ר"י לדבריהם דרבנן קאמר איסטטית היא זו כת המזימים ואין להרוג המוזמים על פיהם אבל לדידי בלאו איסטטית נמי אינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד שאני סובר לאחר דאתימא לה כת הראשונה תו לא מקבלין סהדותא דכת שנייה דאתיא לאסהיד אבתרה ואי אסהדה ואתזמא לא קטלינן לה דלא קרינן בה ועשיתם לו דהא לא קטלינן אפומה: