מתני' שלא השם המחייבו מלקות. לא המקרא המחייבו מלקות מחייבו תשלומין מלקות מלא תענה תשלומין מועשיתם לו כאשר זמם:
כל המשלם אינו לוקה. דכתיב כדי רשעתו על רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו על שתי רשעיות ובפירוש רבתה התורה עדים זוממין לתשלומין מכדי כתיב כאשר זמם יד ביד ל"ל אלא דבר הניתן מיד ליד ומאי ניהו ממון ש"מ דאינו לוקה דא"ב ה"ל שתי רשעיות:
וה"ג. כל המשלם בעדים זוממין אינו לוקה ואיכא נמי דלוקה בעדים זוממין במקום דליכא ממון כגון עידי בן גרושה וגלות ושאר כל חייבי מלקות ותשלומין ואינו משלם חוץ מחובל בחבירו:
משום לא תענה. אע"ג דלאו שאין בו מעשה הוא ואין לוקין על לאו שאין בו מעשה הכא דגלי לן קרא דלוקין עליו במקום דליכא לקיומי ביה כאשר זמם כדדרשינן מוהצדיקו כדלעיל בעדי בן גרושה א"כ ה"ה בכל העדות אע"ג שמקיימים בו כאשר זמם לקי נמי מלא תענה:
ומשום ועשיתם לו כאשר זמם. שאמרו לענשו מלקות הלכך סופג שמונים:
משלשין בממון. עדים זוממים שחייבים בתשלומים משלשין הממון לפי מספר העדים אם היו שלשה עדים והוזמו כל אאד משלם שליש הממון שרצו להפסידו:
ואין משלשין במכות. אין כל אחד מהעדים לוקה שליש מלקות אלא כל אחד. לוקה ארבעים דבעינן ועשיתם לו כאשר זמם וכל אחד מהם ביקש להלקות הנידון לבד מלקות שלם א"כ אף שיהיו נלקים בין שלשתם מלקות אחד לא נתקיים כאשר זמם שאין כאן מלקות באחד משא"כ ממון שמצטרף ויש כאן קבלת ממון כאשר זממו להוציא ממנו: