מתני' כתב לשום מלכו' שאינה הוגנת. אם היה בבבל וכתב לחשבון שנת מלכות אחרת שאין להם שררות במקום כתיבת הגט:
אזי שכתב לשם מלכות מדי. לפי שצריך לכתוב שם המלכות המושל במדינה שהגט נכתב בה משום שלום מלכות שדרכם היה למנות שטרותיהם לשנות המלכות:
תצא מזה ומזה. אם ניסת בגט זה תצא מן הראשון ומן השני וצריכה גט שני מן הראשון ומן השני:
ולא פירות. דין פירות שתקנו לה לאשה שיפרקנה משבי תחת פירות וכל אלו אין לה כלום:
ולא בלאות. הקיימים מבגדים שהכניסה לו וקנסה הוא דאקנסוה דאיבעי לה לאקרויי גיטא:
והולד ממזר מזה ומזה. אם החזירה הראשון וילדה לו בן הוי ממזר דרבנן:
מטמאין לה. אם כהנים הם:
נפסלת מן הכהונה. דזונה היא דסתם זונה היינו אשת איש שמזנה תחת בעלה לאחרים והיינו דמתרגמינן נפקת ברא:
בת לוי מן המעשר. קנסא הוא:
מן התרומה. דכתיב בפ' סוטה ונטמאה ג' פעמים אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה:
ואין יורשין של זה. בנים שהיו לה ממנה:
יורשים כתובתה. כתובת בנין דכרין:
חולצין ולא מיבמין. אחיו של ראשון חולצין מדאורייתא ורבנן גזרו דלא ליבם משום קנסא ואחיו של שני חולצין מדרבנן כי היכי דבעיא גט משני מדרבנן:
שינה שמו ושמה. בגט:
וכל הדרכים. המפורשים לעיל במשנתינו ישנו בה:
מתני' כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות. ט"ו עריות שאמרו חכמים צרותיהן מותרות לינשא לשוק בלא חליצה:
הלכו הצרות. של העריות ונישאו לשוק ונמצאו העריות איילוני' ואיגלאי מילתא שקידושי טעות היו ולא היו אלו צרותיהן ולא פטרו העריות את אלו מן החליצה:
תצא מזה. מן הבעל שנישאו ומן היבם: