מתני' משום שם רע. שיצא עליה לעז שזינתה:
משום נדר. שנדרה ואמר אי אפשי באשה נדרנית:
לא יחזיר. ואפילו נמצאו דברים בדאים או שהתירו החכמים הנדר וטעמא מפרש בגמרא:
נדר שידעו בו רבים לא יחזיר. דסבר ר"י הא דאמרו המוציא אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים הלכך נדר שידעו בו רבים דהיינו עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי קנסוהו ולא יחזיר ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוהו:
לא יחזיר. דסבר ר"מ טעמא משום קלקולא הלכך נדר שאינו יכול להפר בעצמו אבל החכם יכול להתירו חיישינן שיקלקל הגט לאחר שתנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר נדר זה לא הייתי מגרשה ושאינו צריך חקירת חכם אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו להחזירה קודם שתנשא לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אלו הייתי יודע וכו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:
לא אסרו זה וכו'. בגמרא מפרש:
אריב"י וכו'. חסורי מחסרא והכי קתני בד"א בשנדרה היא אבל נדר הוא שיגרשנה וגרשה יחזיר ולא חיישינן לקלקולא ואריב"י מעשה נמי בצידון באחד שאמר לאשתו קונם כל פירות שבעולם עלי אם אינו מגרשך וגרשה והתירו לו חכמים שיחזירנה:
מפני תיקון העולם. כלומר לא אמרו חכמים המגרש את אשתו משום נדר לא יחזירנה אלא מפני תיקון העולם דחיישינן לקלקולא והא לא שייך אלא בנדרה היא אבל כשנדר הוא אין כאן תיקון העולם והתירו להחזיר: