מתני' האחין השותפין. ה"ק האחין האוכלין על שלחן אביהם והשותפין האוכלים על שלחן אחד ואוכלין על שלחן אביהם לאו דוקא אלא נוטלין מזונותיהן מבית אביהם ואוכלין אותו כל אחד בביתו וכן השותפין עושין מלאכה אצל בע"ה בשותפו' ונוטלין מזונותיהן מבע"ה ואוכלין כל אחד בביתו ל"א להכי נקט האחין השותפין לאשמועינן אע"ג דאינן אוכלין על שלחן אביהן אלא מקבלי פרס מכל מקום ה"ל כשותפין באכילתן:
וישנים בבתיהם. והם ואביהם ואחרים דרין בחצר אחת:
צריכין עירוב לכל אחד ואחד. אם רוצין לערב עם שאר בני החצר:
מבטל את רשותו. צריך לבטל את רשותו:
אימתי בזמן שמוליכין את עירובן. לתתו באחד מבתי שאר בני החצר דהואיל והוזקקו לעירוב ושאר דיורין אסרי אינהו נמי אסרי וצריכין כולן ליתן פת והואיל וחלוקין הן דיוריהן בלינה והלכך אין אוכלין על שלחן אביהם ממש אלא כל אחד נוטל פרוסתו ואוכל בביתו:
אבל אם היה. עירוב כל החצר בא לבית אביהן שלא הוזקקו לעירוב דבית שמניחין בו עירוב א"צ ליתן את הפת והם כולן נמשכין בו:
או שאין עמהן דיורין. אחרי' שאין דיורין מזקיקים אותם לעירוב:
א"צ לערב. דכיחידים הן: