מתני' היו שני'. עומדין זה מזה רחוק שש אמות דמובלעות ב' אמות של כל אחד בתוך של חבירו:
מביאין ואוכלין. בתוך אותן שני אמות:
ובלבד שלא יפשוט זה ידו לתוך שתים החיצונות שאין לו בהם כלום ויוציא לשם פתו או חפציו שהרי דין חפציו כרגליו דכל ד' אמות דכל חד שוינהו רבנן לגבי' כרה"י ואסור להכניס ולהוציא מחוצה להן לתוכן:
והאמצעי מובלע ביניהם. ב' אמותיו בתוך של זה וב' אמותיו בתוך של זה:
מותר. עם כל אחד פונה לכאן ומשתמש עם זה ופונה לכאן ומשתמש עם זה:
אר"ש. ה"ז דומה לשלשה חצירות וכו' דאתם פליגי עלי וכי היכא דאתם מודים כאן שהחיצונים מותרים בגבול האמצעי כך נאמר בשלשה חצירות:
לג' חצרות. זו אצל זו:
ופתוחות לרה"ר. דכל אחת רשות לעצמה ואין להן דריסת רגל זו על זו דאי הוו להו זו לפנים מזו אסרה פנימית אחיצונה דאפילו בפני עצמה אסורה כל אחת להשתמש וחכמים סברי דשאני הכא ששלשתן אנשים אין לחוש שיזוזו משם וכל אחד ואחד רואה את חבירו ומזכירו ושומר חפציו אבל בשלשה בתים שאין עומדין שם בעליהן בקביעות ויש מרחק רב ביניהם וחפצים רבים יש לגזור דלא מחלפי מינייהו: