1
מתני' ה"ג שהוא מיסך על הארץ. פי' שנופו נוטה למט' מכל צדדיו סביב:
2
מטלטלין תחתיו. דאמרינן לבוד והרי יש כאן מחיצה י' דעיקרן במקום שמחוברין לאילן גבוהין מי':
3
שרשיו גבוהין. שאין הענפים נמוכין אלא בראשו וחוזרין ומתעקמין ומגביהין לצד חיבורן וי"מ שיוצאין שרשיו מן הקרקע ונראין כמו באילנות הזקנים:
4
לא ישב עליהן. שאסור להשתמש באילן גזרה שמא יתלוש ואי לא גביהי ג' הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:
5
הדלת שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים והדלת שלה אינה קבועה בציר כשאר דלתות אלא זקופה כנגד הפתח וכשהוא פותח מטילה לארץ:
6
וחדקין. קוצים שהתקינן כדי לסתום בהן הפרצה ופעמים פותחה וכן מחצל' של קנים שכל אלו אינן קשורין ואינן קבועין במקומן אלא כשבאין לפתוח מטילין אותן על הארץ:
7
אין נועלין בהן. דמיחזי כבנין:
8
אא"כ גבוהין מן הארץ. דאז לא מיחזי כבנין ונועלין בהן: