ביום שהושיבו את ראב"ע בישיבה פתח ואמר הקהל את העם האנשים והנשים והטף אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באים כדי ליתן שכר למביאהן כצ"ל וכן הוא בש"ס חגיגה דף ג':
תוספות
ביום שהושיבו את ראב"ע וכו' ק' דבש"ס בחגיגה דף ג' אמרו שבת של מי היתה של ראב"ע ומה דרש פ' הקהל וא"כ זה היה אחר שנתפייס ר' יהושע והחזירו לרבן גמליאל ושידרוש הוא שני שבתות וראב"ע שבת אחת והיינו דקאמר שבת של מי היתה. ואינו היום שהושיבו את ראב"ע דמשמע ביום שמינוהו נשיא ויש לישב קצת:
פתח ואמר וכו'. בקונט' הגהתי הלשון עפ"י הש"ס דחגיגה דף ג' הנזכר דצ"ל הקהל וכו' והרב נחלת יעקב הגיה מ"ש אנשים באים וכו' ולא הגיה פתח ואמר אתם נצבים:
נשים באות לשמוע וכו'. עיין מ"ש אני הדל בפתח עינים שם ובקונטרוס טוב ע' סי' ד':
מכאן נהגו בנות ישראל קטנות וכו'. יש להרגיש על התו' שם בחגיגה שכתבו כדי ליתן שכר למביאהן ועל זה סמכו להביא קטנים בבית הכנסת עכ"ל. והיל"ל שכן הוא בבריתא שלנו ועוד דהכא קתני והן לקבל שכר. והרב נחלת יעקב כתב דקטנים לאו בני עונש ושכר נינהו אלא דיכנס יראה בלבם בגדלותם וע"ז יקבלו שכר עכ"ד. ולי הדל נראה דיש להם איזה שכר במה שעושים בקטנותם וכן משמע ממ"ש בסנהדרין דף ק"י ודו"ק בפסקי הרמ"ה ז"ל שם: