הלחם של תודה עשרים עשרון עשרה לעשרה חלות של חמץ ועשרה לשלשים חלות של מצה העשרה חלות מהן מאפה תנור ועשר רקיקין ועשר מורבכת דנאמר כאן לחם חמץ ונאמר בשתי הלחם לחם חמץ מה להלן עשרון לחלה דכתיב לחם תנופה שנים ושני עשרונים אף כאן עשרון לחלה ולא מצית למילף מלחם הפנים דהוי שתי עשרונים החלה האחד דכתיב הכא בשתי הלחם ממושבותיכם תביאו שאין ת"ל תביאו שהרי כבר נאמר והקרבתם מנחה חדשה ומצי למכתב ממושבותיכם לחם תנופה ומה ת"ל תביאו שכל מה שאתה מביא ממקום אחר כעין זה חמץ ועם הזבח יהיה כזה מה להלן עשרון לחלה אף כאן עשרון לחלה כדאמר' ולא תימא מה להלן שתי עשרונות בכל החלות ותו לא אף כאן נמי שתי עשרונות ותו לא דכתיב הכא תהיינה לריבוייא דיתירא הוא ואם אינו ענין לב' הלחם דהא כתיב ב' עשרונים תנהו ענין לחמץ שבתודה דליהוי עשרון לכל חד מעשרה חלות של חמץ ומנין שהם עשרה חלות דכתיב והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' אחד שלא יטול פרוסה אלא אחד שלימה כדכתיב אחד וכתיב תרומה וכתיב נמי בתרומת מעשר תרומה מה תרומת מעשר אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה ולא מצית למילף מבכורים דאין להם שיעור דהכא כתיב ממנו תרומה לה' ובתרומת מעשר כתיב נמי והרמותם ממנו תרומה לה' וגו' למדנו על חלות לחם חמץ שהם עשרה חלות מעשרון לחלה והם עשרה עשרונות ומנין לחלות מצה שהם עשרה עשרונות דכתיב על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו בתר חלות של מצה לומר נגד חמץ הבא מצה ולמד הימנו ודבר אחר הוי הקש ודבר הלמד מהקש אין חוזר ומלמד כתיב תביאו גבי שתי הלחם דלא צריך וה"ל כמאן דכתיב בתודה דכל הבאות שאתה מביא יהיו כזה עשרון לחלה נמצאו עשרים עשרונות לכל לחמי תודה עשרה לחמץ ועשרה למצה וכתיב שלשה מיני מצה חלות ורקיקין ומורבכת נמצאו ג' עשרונים ושליש לכל עשרה של כל מין ומין ונמצאו לחמי תודה ארבעים עשרה חמץ ושלשים מצה כדילפינן. והכהן לוקח מן הכל ד' חלות אחד מכל מין דכתיב אחד מכל קרבן דמשמע לחם מכל מין של קרבן שלא יטול ממין אחד תרומה על חברו. ועשרה עשרון של חמץ מביא שאור כדי חימוצו ונותנו לתוך המדה וממלא את המדה ואין משגיחין אלא על מדתה עתה והרי הוא מודד עשרון שלמים אע"פ שסופה להיות חסרה או יתירה מפני השאור שפעמים עב ופעמים רך. המורבכת היא חלוטה ברותחים ואפויה מעט כדכתיב מורבכת דהיינו חלוטה והדר חלות דהיינו אפוי וקולט אותה בשמן על האלפס כדכתיב בתר הכי בלולות בשמן ושיעור שמן של שלשים חלות חצי לוג ושיעור זה הלכה למשה מסיני הוא דחציו לחלות וחציו לרבוכה ולאו מקרא אתי. החלות לותת השמן שלהן בשמינית של שמן ואח"כ לש ואופה דאע"ג דכתיב חלות בלולות אי אפשר לבוללן חלות אלא סלת דרביעית שמן לכמה חלות ורקיקין ולא ספקא להו דחלות יבשות הן לאחר אפייתן ובולעות שמן.