1
כלי גללים ואבנים ואדמה אינן טעונין מריקה ושטיפה אפילו בחטאת אלא הדחה בלבד דכלי חרש ונחשת לחוד הוא דכתיב נאמר בחטאת כל אשר יגע בבשרה יקדש להיות כמוה אם פסולה תפסל אם כשרה תאכל כחמור שבה דכתיב יקדש והיינו בשנבלעה בו אבל נגיעה לחוד לא דכתיב כל אשר יגע יכול אפילו לא בלע תלמוד לומר בבשרה עד שיבלע בבשרה כגון המחתך שומן חטאת וסך ממנו בשר צלי של שלמים ונבלע בו יכול נגע במקצת חתיכה יהא כלו פסול תלמוד לומר יגע הנוגע פסול וחותך מקום שבלע. ואחד חטאת ואחד שאר כל קדשים דכתיב זאת התורה לעולה הוקשו כולן זה לזה ללמד זה מזה ולמדנו מחטאת דמה חטאת מתקדשת בבלוע כדילפינן אף כל מתקדש בבלוע נגע בבשרה ברקיק לא נתקדש אלא מקום הבלוע וחותכו כדילפינן מדכתיב יגע הנוגע פסול.