חומר בחטאת משאר קדשי קדשים שדמה שניתז מן הכלי שקבל בו הדם קודם הזייה על הבגד טעון כיבוס בעזרה דכתיב ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדוש דהיינו בעזרה ואשר יזה משמע ראוי להזייה דהיינו שנתקבל בכלי ולא שנתז מן הצואר או מן הקרן ומן היסוד. אחד הבגד או העור הרך או השק טעונין כיבוס דכתיב בגד מה בגד הוא ראוי לקבל טומאה דאין לך בגד קטן ששמו בגד שאינו ראוי לקבל טומאה אף כל דבר הראוי לקבל טומאה. ועור הקשה הוה כעץ וגורר הדם מעליו דכיבוס כתיב בקרא והאי לאו בר כיבוס הוא. ואחת דם חטאת הנאכלת או הנשרפת והיא הפנימית דכתיב תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות וכתיב בההוא ענינא תשחט החטאת בנשחטת הכתוב מדבר לאפוקי חטאת העוף שהיא נמלקת ולא תימא תורה רבי חטאת העוף דהא כתיב זאת למיעוטא ומסתברא דחטאת פנימית מרבינן מתורת ולא חטאת העוף דחטאת בהמה פנימית דמיא לחיצונה בשמנה דברים בהמה שחיטה קבלה כלי קרן אצבע חודה ואישים וחטאת העוף לא דמיא לה אלא בשני דברי' חוץ ואכילה.