חטאות הנשרפים אחר שחיטה וזריקה קורעם ומוציא האימורין ונותנם בכלי נראה דהא דבעינן כלי בחטאות הנשרפות טפי משאר זבחים משום דכתיב בהו לשון הרמה כדכתיב ירים ממנו את החלב משמע דהוי בכלי דומיא דהרמת דשן דכתיב בה והרים והוי בכלי ומולחן כדכתיב על כל קרבנך וגו' וזורקם על גבי האישים כדכתיב והקטירם הכהן וגו' ומוציא שאריתן חוץ לעיר ומנתחן שם כנתחי עולה בעורן דכתיב ואת עור הפר ואת כל בשרו וגומ'. והוציא את כל הפר מלמד שמוציאנו שלם יכול ישרפנו שלם ת"ל ראשו וכרעיו מה ראשו וכרעיו האמורי' בעול' ע"י ניתוח אף כאן ע"י נתוח אי מה להלן (ע"י ניתוח) [בהפשט] אף כאן (ע"י ניתוח) [בהפשט] ת"ל וקרבו ופרשו כלומ' כי היכי דחלק הכתוב קרבו דעולה מקרבו דפר דלעולה טעון רחיצה דכתיב והקרב ירחץ במים וקרבו דפר נשרף בהדי פרשו כדכתיב וקרבו ופרשו הכי נמי חלק בעולה דטעונה הפשט ופר אינו טעון הפשט. ושורפין אותם שם חוץ לעיר דכתיב והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה דהוי חוץ לג' מחנות דכתיב נמי בפר העדה אל מחוץ למחנה שאין ת"ל שהרי נאמר כאשר שרף את הפר הראשון ליתן לו מחנה שניה וכשהוא אומר מחוץ למחנה בדשן שאין צריך לאומרו לדשן אצל חוץ למחנה שהרי נאמר בסיפיה דקרא על שפך הדשן ישרף ליתן לו מחנה שלישית.