עולת העוף כיצד נעשית עולה לכבש ופונה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית ומוליך שם את ראשה ממול ערפה ומבדיל כדכתיב והקריבו אל המזבח וגו' ונעשית למעלה דלא כתיב בה יסוד אלא בחטאת העוף ולפי שקרן דרומית מזרחית קרובה לבית הדשן ששם משליך המוראה והנוצה כדכתיב והשליך אותה אצל המזבח אל מקום הדשן לפיכך מוליך שם את ראשה ממול ערפה מול הרואה את ערפה והוא אחורי הצואר ואף על פי שלא נאמר בעולה מול עורף למדנו מול עורף בה מחטאת דכתיב ממול ערפו וחותך שני סימנים דמדכתיב בחטאת ולא יבדיל למדנו שבעולה הוא מבדיל והא דילפינן מחטאת מול עורף ולא ילפינן הבדלה משום דבמול עורף איכא גזירה שוה דמליקה מליקה מה מליקה דחטאת כתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו אף כל מליקה אינה אלא ממול עורף והבדלה לא ילפי' דכתיב בעולת העוף ומלק והקטיר מה הקטרה הראש לעצמו והגוף לעצמו דכתיב לאחר הקטרה זו ושסע אותו בכנפיו והקטיר אותו הרי הקטרת הגוף אמורה הא מה אני מקיים הקטרה ראשונה בהקטרת הראש אלמא שני הקטרות הן והשוסע מבדיל ביניהן וכתיב נמי והקריבו דמשמע דחילקו מדין חטאת בהבדלה ואיצטריך והקריבו דאי לאו והקריבו הוה אמינא יעשה עולה כמשפט כמשפט חטאת העוף שלא יבדיל ומלק והקטיר הוה מוקמינן ליה מה הקטרה בראשו של מזבח וגו' להכי איצטריכו תרוייהו ואם לא הבדילו פסולה כדילפינן הבדלה לעיכובא וממצה דם הראש והגוף על קיר המזבח דכתיב ונמצה דמו על קיר המזבח בתר ומלק והקטיר ואי איפשר לומר שלאחר שהוא מקטיר הוא מוצה אלא מה הקטרה הראש בעצמו והגוף בעצמו דכתיב שסוע בין שתי הקטרות כדאמר' אף מליקה כן ופשוטו של מקרא מסורס ומלק והקטיר וקודם הקטרה נמצה דמו כבר ואם לא מיצה דם הראש כשרה כיון שמיצה דם הגוף דעיקר דמים בגוף הוא דשכיחי וסופגו במלח דכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח והסיר את המוראה ועור שעליה בידו עם הנוצה ועם בני המעים דנוצה לשון דבר מאוס הוא ומנוצה נמי ילפינן העור שעליו הוא הנוצה ומשליכן לבית הדשן כדכתיב והשליך אותה אל מקום הדשן.