שחיטת הקדשים כשרה בזרים דמקבלה ואילך מצות כהונה דכתיב ושחט והדר והקריבו בני אהרן והקרבה היינו קבלה משמע דמקבלה ואילך הוא דהויא מצות כהונה וכל הזבחים קבול דמן בכלי שרת ביד כהן דכתיב בעולה בסיני וישם באגנות וחטאת יליף בלקיחה כתיב בחטאת ולקח הכהן וכתיב בעולת סיני ויקח משה חצי הדם מה קיחה דהתם בכלי אף קיחה דהכא בכלי וכתיב כחטאת האשם הוא מה חטאת טעון כלי אף אשם טעון כלי ושלמים נמי בסיני הוו ומקום שחיטת קרבנות וקבול דמן אינו שוה בכל דקדשי קדשים בצפון המזבח וקדשים קלים שחיטתן וקבול דמן בכל מקום בעזרה דכתיב בעולה ושחט אותו על ירך המזבח צפונה אשכחן בן צאן דגביה כתיב האי קרא בן בקר מנין אמר קרא ואם מן הצאן מוסיף על ענין הראשון וילמד עליון בן בקר מתחתון בן צאן ועז נמי כתיב בה מן הכבשים או מן העזים וחטאת אתיא מהיקשא דכתיב במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת אשכחן למצוה לעכב מנין כתיב קרא אחרינא ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה בשעיר נשיא והלא בכלל כל החטאות היה שטעונות צפון כעול' ולמה יצא לקבוע לו מקו' בצפון שאם לא שחטו בצפון פסל שאר חטאות לעיכובא מנ"ל דכתי' בכשבה במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת וכתיב נמי בשעירה והוי סגי בשעירה ותיליף מיניה כבשה וכי הדר כתביה בכבשה תנהו ענין לפנימיות ולשעירי הרגלים לעיכובא ועיכובא לעולה מנא לן דכתיב במקום העולה חזר ושנה לימד מקום שקבעתו לעולה לעולם הוא מקומה. קבלה בצפון מנא לן דכתיב בתר ושחט במקום העולה ולקח הכהן ומשמע ולקח נמי במקום העולה דלקח היינו קבלה כדילפינן לקיחה לקיחה מדכתיב ויקח משה חצי הדם וגו' דהיינו קבלה כדאמר'. מקבל עצמו שצריך לעמוד בצפון ולא יעמוד בדרום ויושיט ידו לצפון מנ"ל דכתיב ולקח הכהן ולקח לו יקח סרסהו למפרע ודרשהו את עצמו יקרב קבלה ומקבל לעיכובא מנ"ל דכמו ששנה על השחיטה לעיכובא בשעירה וכבשה לעכובא דכל חטאות כדאמר' הכי נמי שנה בשעירה ובכבשה ולקח הכהן דדרשינן ליה לו יקח ללמד קבלה ומקבל בצפון לעיכובא קבלה למצוה בעולה מנ"ל דכתיב ושחט אותו אותו בצפון ולא שוחט בצפון אבל מקבל הוא הדם בצפון ועיכובא נמי משמע מהעולה דחזר ושנה לקבוע לה מקום לעיכובא כדאמר ומקבל למצוה בעולה איפשר דילפינן ליה מהא דאמרינן אבל מקבל בצפון דמשמע נמי דמקבל עצמו הוי בצפון וכיון דאשכחנא למצוה ה"ה לעכב דמה קבלה למצוה ולעכב אף מקבל למצוה ולעכב דשם קבלה חד הוא וכשם שבחטאת ילפינן כולהו לעיכובא הכי נמי בעולה דהויא נמי קדשי קדשים כחטאת דאע"ג דלא כתיב בה קדש קדשים היא אפ"ה קדשי קדשים היא דהא כולה לגבוה סלקא ואין לך קדשי קדשים כזה. אשם דבעי צפון מנ"ל דכתיב במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו האשם קבלה מנ"ל דכתיב ואת דמו יזרוק במקום שחיטתו תהא נמי קיבול דמו מקבל עצמו מנ"ל דכתיב ואת דמו דמצי למיכתב ודמו יזרוק וכתב ואת דמו את לרבות את המקבל לעכב מנין דכתיב באשם מצורע ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה שנה הכתוב עליו לעכב ואע"ג דאיצטריך האי קרא לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבוהן יד ובוהן רגל יכול לא יהא טעון דמים ואימורים לגבי המזבח ת"ל כחטאת האשם מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורים אף אשם מצורע כן אפ"ה כיון דאהדריה לדבר החדש אהדריה נמי לעיכובא דצפון דאע"ג דשחיטה לא בעיא כהונה אפ"ה אהדריה לעיכובא דאי לאו הכי לימא קרא כי כחטאת הוא מאי כחטאת כאשם כשאר אשמות יהיה הילכך לענין צפון נמי אהדריה וכי כתב ביה שחיטה בצפון לעיכובא הוי ושאר אשמות נמי מינה ילפינן לעיכובא וקבלה ומקבל לעיכובא נראה דילפינן נמי מהאי קרא דכיון דילפינן שחיטה בצפון לעיכובא קבלה ומקבל נמי דילפינן למצוה מקרא גופה דילפינן שחיטה בצפון למצוה דכתיב במקום אשר ישחטו את העולה וגו' ואת דמו יזרוק הוי נמי לעיכובא כיון דמחד קרא ילפינן לכולהו למצוה שלמי צבור מנ"ל דבעי צפון דכתיב ועשיתם שעיר עזים לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים מה חטאת בצפון אף זבחי שלמי צבור דכתיבי בהדיא הוו שחיטתן בצפון ולמ"ד דבר הלמד כהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש ילפי' לה מדכתיב על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף זבחי שלמי צבור קדשי קדשים דכתיב בהו לה' ומה עולה טעונה צפון אף זבחי שלמי צבור בצפון וקבלה ומקבל נמי כאחד מקשינן זבחי שלמי צבור לעולה לכל מאי דאית בה בצפון שחיטה וקבלה ומקבל.