המעלה את הבהמה כולה בחוץ חייב מפני האימורין דאף על גב דבשר אין ראוי להקטרה וחוצץ מאימורין למערכה וכתיב על העצים אשר על האש דמשמע בלא חציצה אפ"ה בשר לגבי אימורין הוי מין במינו ואינו חוצץ כדילפינן בהלכות סוכה וה"ל כאלו הקטיר אימורים בפני עצמן אבל המעלה מנחה שלא נקמצה פטור שאין הקומץ ברור ומובדל כאימורין שהם ברורים ומובדלים כבשר הילכך לא חזיא האי מנחה לפנים. ואם קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריב כולה בחוץ חייב ולא נימא כיון דנתערב קומצה ואינו ניכר ליבטיל ברובא וה"ל כמאן דליתיה ולא ניחייב עליה דנאמרה הקטרת בקומץ דכתיב וקמץ והקטיר ונאמרה הקטרת בשיריים לא תקטירו ממנו אשה לה' כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו דהיינו שיריים מה הקטרת קומץ אין קומץ מבטל חברו ואפילו רבה בקומץ כדאמר ולקח מדם הפר ומדם השעיר הדבר ידוע שדם הפר מרובה מדם השעיר מכאן לעולין שאין מבטלין זה את זה אף הקטרת שיירים דנאמר ביה הקטרה כדאמר אין שיירים מבטלין קומץ.