1
הקומץ והלבונה של מנחה שהקריב אחד מהן בחוץ או הקריב אחד מהם בפנים והשני בחוץ חייב דקומץ ולבונה של מנחת נדבה שניהם מתירים את שייריה לאכילה וכן בזיכי לבונה של לחם הפנים שהקריב אחד מהם בחוץ או אחד בפנים והשני בחוץ חייב דשני בזיכי לבונה מתירין את לחם הפנים דכתיב והיתה ללחם לאזכרה נאמר כאן אזכרה ונאמר להלן אזכרה מה להלן קומץ מתיר את השיירים אף לבונה מתרת את הלחם.