הנודר גדול והביא קטן לא יצא דהא לא הביא כמו שנדר קטן והביא גדול ממנו יצא דיש בכלל מרובה מועט. נדר עולה מן הכבשים או אילים והביא פלגס הרי זה ספק אי בריה הוי ולא יצא ידי נדרו דכבש או איל נדר והאי לאו כבש ואיל הוי או דילמא יצא דהוי ספק אי הוי כבש או איל ומה נפשך יצא דהא כבש או איל נדר ותמיהא לי דהך בעיא לא הויא אלא אליבא דבר פדא דסבר דמתניתן דקתני המקריב את הפלגס מביא עמו נסכי איל מייתו ומתנה קאמר ומספקא לן אליביה אי מתנה בכבש ואיל ולא בבריה או דילמא בבריה נמי מתנה והכי נמי אם נדר מן הכבשים או מן האילים מספקא לן אליביה אם יצא ידי נדרו דמספקיה בכבש ואיל ולא בבריה או דילמא בבריה נמי מספקי' ולא יצא וא"כ כיון דבעיין הויא אליבא דבר פדא היכי מייתי לה הרב ז"ל דהא איתותב בר פדא מקרא דאו לאיל דמרבה פלגס כר' יוחנן ולא אתא קרא לרבויי ספקא ולעיל פ"ב כתב הרב ז"ל לישנא דמתניתן והמקריב את הפלגס מביא עמו נסכי איל ואינו עולה לו מזבחו משמע דפסק כר' יוחנן דמרבינן ליה נסכי איל מדכתיב או לרבות את הפלגס דאלו לבר פדא מייתי נסכי איל ומתנה עליו אי איל הוא ליהוי כוליה נסכים דידיה ואי כבש הוא ליהוי עשרון סלת ורביעית יין נסכים דידיה ואינך לנדבה ומספקא לן אי מתני נמי בבריה דאינו ראוי לנסכים דליהוו כולהו נסכים נדבה וה"ל לרב ז"ל לפרושי לעיל דמביא עמו נסכי איל מביא ומתנה קאמר כבר פדא ומדלא פירש נראה דלא בעי תנאי דבריה הוי כר' יוחנן וא"כ היכי מייתי בעיא דבעי ר' זירא אליבא דבר פדא כדאמר' דלר' יוחנן פשיטא דלא יצא דבריה הוי וצ"ע ואיפשר לומר לפום ריהטא דכיון דמתני' קתני בהדיא המקריב את הפלגס מביא עמו נסכי איל משמע ליה לרב ז"ל דלא בעי תנאי כר' יוחנן ולא כבר פדא דכיון דבפלגס גופיה לא בעי תנאי דהא לאו כבש או איל נדר אלא פלגס ומצי לאקרובי ליה דאע"ג דליהוי בריה לא איכפ' לן בנסכיו אי מתנה כיון דבגופיה לא מתנה כדאמר' ואין עולה לו מזבחו אי נדר איל לחודיה או כבש לחודי' אבל כשנדר איל או כבש ומייתי פלגס כיון שבא לצאת ידי נדרו מספקי' בגופיה אי ספק הוי ויצא ידי נדרו או בריה הוי ולא יצא משום דהך בעיא בעי לה ר' זירא בהדי בעיא דתחלת הציהוב שבתורין ובני יונה דהוו ספק ובהדי בעיא דהאומר הרי עלי לחמי תודה מן החמץ ומן המצה והביא שאור ומסקנא דבעיא דאמר הרי עלי עשר חלות לתודתו של פלוני וסלקא בתיקו וכיון דהני בעיי הוו אליבא דהלכתא משמע דהך בעיא נמי דפלגס הויא אליבא דהלכתא כיון דבעי לה בהדייהו ורמיא ספקא אגופיה דפלגס כיון שנדר כבש או איל אבל כשנדר פלגס והביאו לא מספקינן בגופיה משום נסכיו כיון דפשטא דמתניתן משמע דמייתי בלא תנאי כדאמר' ואכתי צל"ע. הנודר עולת עוף מן התורים או מן בני היונה והביא תחלת הציהוב שבזה ושבזה הרי זה ספק אי תחלת הציהוב הוי גדול או קטן או בריה ולהכי הוי ספק נמי אי יצא ידי נדרו או לא דאי ספק הוו יצא ידי נדרו משום תורים אי גדולים הוו או משום בני יונה אי קטנים הוו ואי בריה הוו לא נפיק ידי נדרו דהא תורים או בני יונה נדר והא דכתב הרב ז"ל בה' איסורי מזבח דתחלת הציהוב פסול היינו דפסולי' משום ספקא כדהכא נדר שחור והביא לבן או איפכא או זכר והביא נקבה או איפכא לא יצא עד שיביא כמו שקבע נדרו.