1
האומר ידה או רגלה של זו עולה יכול תהא כולה עולה ת"ל כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש ממנו לה' ולא כולו לה' יכול תצא לחולין תלמוד לומר יהיה קדש ההוא אבר וכיון דההוא אבר הוי קדוש תו לא מצי למשחט ההיא בהמה לשם חולין אלא תמכר לצרכי עולות ודמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר שהרי הקדישו ואינו יכול למוכרו והוא שיהא זה המחוייב עולה שקנה אותה נדר עולה בדמים קצובים כמו שקנה זה בלא רגלה דאי נדר עולה סתם אינו יכול להביא זאת דליתא כולה לדידיה. האומר לבה או ראשה של זו עולה הואיל ודבר שהנשמה תלייה בו הוא כולה עולה דהא פשטה קדושה בכולה הואיל והוא דבר שהנשמה תלויה בו הקדיש ולא קרינא בה ממנו אלא כלו הקדיש אבר מן העוף הוי ספק אם נתקדש כלו דבהמה אמר רחמנא דקדיש ממנו ולא כולו או דילמא קרבן אמר רחמנא דבהאי קרא דממנו כתיב בהמה וקרבן והאי נמי קרבן הוא.