1
האומר וולדה של זו עולה והיא שלמים דבריו קיימי' שהרי קדושת הוולד קדמה היא שלמים וולדה עולה אם לכך נתכוון תחלה דבריו קיימים הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד שאין הפה יכול לדבר ב' דברים כאחד ואף בגמר דבריו אדם נתפס הואיל ומתחלה כשאמר שלמים לא נתכוון לוולדה ואם אחר שגמר בלבו והוציא בשפתיו חזר בו ואמר וולדה עולה אפילו תוך כדי דיבור וולדה שלמים שאין חזרה בהקדש ואפילו תוך כדי דיבור כיון דסגי בגמר לבו ולא הוציא בשפתיו כדכת' כל נדיב [לב] כדאמר' והוי כד' דברים שאין בהם חזרה מגדף וע"ז ומקדש ומגרש.