1
האומר חטאתו ואשמו ועולתו ושלמיו של פלוני עלי אם רצה אותו פלוני מניחו להקריבן על ידו ומתכפר לו ובעולה ובשלמים נתרצה בשעת הפרשה אף על פי שאינו רוצה עתה מתכפר לו בהן דאף על גב דלא ניחא ליה לאיניש להתכפר במילתא דלאו דידיה הא הוי מדעתיה בשעת הפרשה אבל בשעת כפרה אינו צריך דמשום סמיכה אינו צריך לדעתו כיון דאינם באים לכפר על חטא אבל חטאת ואשם שהם באים על חטאת וצריכין להתודות ולסמוך בעינן דעתו ורצונו מתחלה ועד סוף.