וכיצד עשיית חביתי כהן גדול מביא עשרון שלם וחוצהו בחצי עשרון שבמקדש שאף על פי שהיא קרבה חציין אינה מתקדשת לחציין כדכתיב עשירית האיפה וכתיב מחציתה בבקר ומחציתה בערב דמשמע דעשירית שלם מביא וחוצהו לחציין ומביא עמה שלשה לוגין דכתיב על מחבת בשמן להוסיף לה שמן דאי לקבוע לה שמן כשאר מנחות לא צריך דכיון דכתיב על מחבת ממילא ידענא דצריכה שמן כמנחת מחבת ואם כן בשמן להוסיף לה שמן איצטריך ועדיין איני יודע כמה הריני דן ריבה כאן שמן וריבה במנחת כבשים שמן ג' לוג לעשרון דבמנחת נדבה ליכא אלא לוג מה מנחת תמידין של כבשים ג' לוגין כדאמר' אף ריבוי שמן של מנחת חביתין ג' לוגין לעשרון ודנין מנחה הבאה עשרון דכתיב עשירית האיפה ממנחה הבאה עשרון כדכתיב עשרון לכבש ואין דנין מנחה הבאה עשרון ממנחה הבאה שנים ושלשה עשרוני' לפר ואיל ובולל השמן בסלת וחולטה ברותחין כדכתיב מורבכת דהיינו חלוטה ברותחין ולש מכל חצי עשרון שש חלות נמצאו י"ב לכל העשרון דילפינן מלחם הפנים בגזרה שוה דחוקה חוקה דכתיב בלחם הפנים מאת בני ישראל חק עולם וכתיב בחביתין חק עולם לה' מה להלן י"ב חלות כדכתיב בהדיא בקרא אף כאן י"ב. ואחת אחת היו נעשות כלחם הפנים דכתיב ביה שני עשרונים יהיה החלה האחת דמשמע דכל חדא היתה נעשית בפני עצמה משני עשרונים ומחלק השמן רביעית לכל חלה ג' לוגין י"ב רביעיות לי"ב חלות ואופה החלה מעט ואחר כך קולה אותה על המחבת בשאר רביעית השמן שלה דבעינן אפוי ובעינן על מחבת כדכתיב על מחבת וכתיב תופיני ודרשינן תופיני תאפנה נאה בשעת אפייתה בתנור תהא נאה ואם מטגנה תחלה הרי היא שחורה מן השמן ומן המחבת ואינו מבשלה הרבה כדכתיב תופיני דמשמע נמי אפוי ונא שהוא בין בשל ונא דכיון דצריך לטגנה אחר כך במחבת אינו אופה אותה הרבה. ואח"כ חולק כל חלה וחלה לשנים באומד כדי להקריב החצי בבקר והחצי בערב וכתב הראב"ד ז"ל שאין לו סמך ולא שורש בשום מקום שיחלקו כל חלה וחלה ואיפשר לומר לישב דברי הרב ז"ל שסמך על מה שדרשו מחציתה בבקר ומחציתה בערב מחציתה משלם הוא מקריב שיביא עשרון שלם וחוצהו כדאמ' לעיל וכיון דכתיב מחציתה תרי זימני דרשינן מחציתה משלם מהעשרון כדאמר' ומחציתה משלם שאחר שאופה שש חלות מכל חצי עשרון חולק את כולם כיון דהדר כתיב מחציתה ודרשי' מחציתה משלם כדא' ולוקח החצאים וכופל כל אחת מהם לשנים ופותת דכתיב מנחת פתים מלמד שטעונה פתיתה אבל לא לארבעה דבמנחת ישראל כתיב פתות אותה פתים ולהכי נחלקת לשנים ושנים לארבעה אבל מנחת חביתין כופל כדי לקיים מצות פתיתה ומקריב החצאים עם חצי קומץ לבונה בבקר והחצי הנשאר עם חצי קומץ לבונה בערב כדילפינן לעיל קומץ לכל מנחה והאי מנחת חביתין חדא היא כיון שאינו מביאה לחצאין כדא' ואם היתה מנחת חינוך אינו חוצה אלא מקריבה כולה כאחת עם קומץ הלבונה ושתיהם כליל לאישים כדכתי' כל מנחת כהן כליל וגו'.