מנחת הסלת בעיא קדוש בכלי שרת לשתתקדש קדושת הגוף שאין לה פדיון ונפסלת בטבול יום ובלינה ומנחות הנאפות אופה אותן במקדש כדכתיב (זה) במקום אשר יבשלו שם את החטאת וגו' יאפו את המנחה וגו' ופותת ונותנן לכלי שרת דבעיא קמיצה מכלי שרת ונותן עליה שמנה ולבונתה לצד אחד דכתיב ונתן עליה לבונה על מקצתה מניח קומץ של לבונה דאין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט והכהן מגישה לקרן דרומית מערבית של מזבח כנגד חודה כדילפינן לעיל מדכתיב אל פני המזבח ומסלק את כל לבונתה לצד אחד כי היכי דלא תקמוץ בהדי מנחה דקמיצה אינה מן הסלת ומן השמן ולא מן הלבונה דכתיב על כל לבונתה דמשמע לבד הלבונה יהא הקומץ מלא הא אם עלה בקומץ צרור או גרגיר מלח או קורט של לבונה פסל וקומץ ממקום שנתרבה שמנה דכתיב מסלתה ומשמנה דמשמע ממקום ריבוי השמן ונותן הקומץ לכלי שרת ומקדשו מידי דהוה אדם דאף על גב דקדישתיה סכין בצואר בהמה הדר מקדש בכלי שרת הכא נמי ל"ש וקומץ שחלקו בשני כלים אינו קדוש דכיון דבעינן קומץ שלם בעינן בכלי אחד דאי בשני כלים לא הוי שלם ולא קדישו וחוזר ומלקט את כל לבונתה ונותנה על הקומץ שבכלי דכתיב ואת כל הלבונה כדילפינן לעיל דלא יפחות מקומץ ומעלהו על המזבח ומולחו כדכתיב על כל קרבנך תקריב מלח ונותנו על גב האישים מן הכלי דכתיב לבונתה והקטיר אף הלבונה בהקטרה וכתיב נמי גבי הקטרה ואת כל הלבונה אשר על המנחה ללמד דמקטר קומץ ולבונה כי הדדי מנחת כהנים אינו קומץ אלא נותן מלח דכתיב על כל קרבנך וגו' ומשליך ע"ג האישים דכתיב כליל תקטר שלא תהא נקמצה אלא כולה כליל. קמץ בראשי אצבעותיו או מן הצדדין לא יקטיר דכתיב מלא קומצו יכול מבורץ ת"ל בקמצו יכול בראשי אצבעותיו ת"ל מלא קמצו הא כיצד חופה ג' אצבעותיו על פס ידו וקומץ ומשום הכי אם קמץ בראשי אצבעותיו או מן הצדדין והקטיר הורצה משום דהוי ספק אבל אם הוסיף בקומץ שהרחיק ראשי אצבעותיו וקמץ הרי זה פסול דכתיב בקומצו אין לך כשר אלא מה שבתוך הקומץ.